האב היה בסידורים והאם רשמה את שם המשפחה של הבת שנולדה על שמה, כעת לאחר הגירושים ביקש האב לשנות את שם המשפחה של הבת על מנת שיהיה רק שמו. שופטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, גילה ספרא-ברנע, החליטה לבסוף ששם המשפחה של האב יהיה ראשון ולאחר מכן שם המשפחה של האם.
על פי הבקשה, ההורים נישאו בחודש ינואר 2019 ובתם נולדה בחודש יולי של אותה שנה. הצדדים נפרדו כעבור מספר חודשים והתגרשו כשנה מאוחר יותר. מאחר ושם המשפחה של הבת נרשם בבית החולים כשם האם, עמד האב, בבקשתו על רישום שם משפחתו בלבד, והסתמך על חוק השמות.
האם טענה כי הודיעה לאב, שלא נכח בבית החולים ביום השחרור, כי עליו לבוא בין השאר על מנת להרשם כאב הקטינה, ולבסוף משלא הגיע, נרשמה הקטינה, לפי הנחיית הפקידה המטפלת, בשם משפחת האם בלבד. האב נרשם כ"לא ידוע".
האב, הוא בכלל היה בסידורים
האם טענה כי שלחה את האב לבצע מטלות בקשר עם הגעת התינוקת הביתה, והוא שלח לה צילום תעודת זהות בטלפון נייד, אך נציגת משרד הפנים בבית החולים אמרה לה שבגלל שהם נשואים פחות מתשעה חודשים לא ניתן לרשום את האב לפי תעודת זהות אלא רק בנוכחותו.
האב ביקש כי הרישום ייעשה מאוחר יותר בנוכחות שניהם. האם לא המתינה לאב, לטענתה מאחר והוא נוטה לדחיינות. כאשר האב הגיע לבית החולים כעבור כמה שעות מהשיחה, לא בוצע הרישום. האב טען כי האם המתינה לו מחוץ לבית היולדות ומסמכי השחרור היו מוכנים, האם מצידה טענה כי מהבוקר ביקשה ממנו להגיע עם תעודת זהות, וכי לבסוף כדי להשתחרר היתה חייבת לרשום את התינוקת.
האם עמדה על טענתה כי מתחילה התכוונה כי שם משפחת הקטינה יהיה כשם משפחת האב, אך היא רשמה אותה בבית החולים ללא זהות אב ובשם משפחתה בהעדרו. לאחר השחרור מבית החולים עלה עניין הרישום והאם אמרה לאב שאין צורך שילכו שניהם יחד, אלא הוא יכול להירשם לבדו בהיותם נשואים. האב טען כי נדרשת נוכחות של שני ההורים. כעת מבקשת האם כי שם משפחת האב יתוסף לשמה, שכן כך קרויה הקטינה מלידתה, כך רשומה במסמכים הרשמיים וזה השם שהיא מכירה.
יש פשרה?
השופטת ספרא ברנע שכאמור החליטה כי שם המשפחה של האב יופיע ראשון ולאחריו יופיע שם משפחתה של האם, ציינה כי כי כל המחלוקת מושא התיק יכולה היתה להיחסך לו היה האב מתייצב לרישום הילדה בבית החולים ביום השחרור, או היו ההורים סרים למשרד הפנים בכל מועד עד שנה מלידת הקטינה ומבצעים את הרישום בהסכמה.
"כעת כל אחד מההורים מטיח באחר האשמות", כתבה השופטת בפסק הדין. "האב טוען כי האם מיהרה לבצע את הרישום בשמה בבית החולים, ועוד הציגה עצמה כלא נשואה, והאם מלינה כי לא רק שהאב נמנע מהגעה לבית החולים, לא ביקש לתקן את הרישום לאחר שחרור האם והבת מבית החולים, אף לא נענה להצעה, כשהגיעה בבית המשפט בתגובת ב"כ היועמ"ש, אלא עמד על בדיקת אבהות מיותרת".
שיקול הדעת להורים
עוד הוסיפה השופטת: "בקביעת שם המשפחה ובפרשנות חוק השמות על בית המשפט לפסוק ברוח הזמן, תוך העמדת טובת הקטין בראש מעייניו, ואין בית המשפט לענייני משפחה כבול למילות החוק באופן דווקני. צירוף שני שמות משפחה הינה אפשרות, המצויה בחוק השמות, אף ב"כ היועמ"ש בתגובתו לתוצאות הבדיקה הגנטית מסר את שיקול הדעת להורים אחרת לבית המשפט".
"האם", נכתב עוד, "גילתה דעתה בסמוך ללידה כי שמה של הקטינה יהיה שם אביה בלבד, ואף הכינה תמונה, שנתלתה בחדרה של הקטינה, ועליה שמה הפרטי ושם משפחת אביה בלבד. הסכסוך שהתגלע לאחר מכן, והביא לעמדות ההורים, כפי שהן היום, אינו בטובתה של הקטינה, ואני מוצאת כי השבת שם האב כשם משפחה ראשון תעביר מסר להורים ולקטינה על מקומו ומחויבותו כאביה, ללא הכחדת שם האם, המהווה גם היא חלק ממורשת הקטינה".
________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע
__________________________________________________________
