שופטת בית משפט המחוזי בת"א, השופטת ירדנה סרוסי, דחתה ערעור מיסים של בעל חנות בגדים בבני ברק על פסילת ספרים בשל אי-רישום תקבול. על פי בית המשפט, בעל החנות במשך שנים פרט המחאות פתוחות במיליוני שקלים אצל נותן שירותי מטבע.
ספריו של המערער לשנים 2015–2017 נפסלו מחמת אי-רישום תקבול ללא סיבה מספקת. לאחר שהמערער המציא את סרטי הקופה לשנים 2016–2017 , הסכים פקיד השומה להמיר את פסילת ספרי המערער לאותן שנים לאזהרה. ברם, פסילת ספרי המערער לשנת 2015 נותרה בעינה ובעל החנות השיג על החלטה זו.
במסגרת מבצע ארצי של רשות המיסים, התקבלה במטה רשות המיסים רשימה של מאות המחאות המסתכמות בסך של 5.7 מיליון שקלים, אשר נפרטו על ידי המערער במהלך השנים 2015–2017 אצל נותן שירותי מטבע. מדובר בהמחאות שמסר המערער לצ'יינג' אשר ברובן המכריע היו "פתוחות", כלומר, מבלי שצוין על גביהן שמות המוטבים.
המערער זומן לביקורת ניהול ספרים במשרדי פקיד השומה ואלה הציגו לו את רשימת ההמחאות וביקשו הסברים. כן ביקשו שהמערער ימציא תיעוד פנים להוכחת הסבריו, לרבות את סרטי הקופה לשנים הרלוונטיות. אולם, המערער לא הציג את סרטי הקופה. רק לאחר התערבות בית המשפט, המערער הציג את ספריו ואת סרטי הקופה לשנים 2016–2017 , אולם סרט הקופה לשנת 2015 לא הוצג כלל.
פריטת המחאות בצ'יינג'
בעל הצ'יינג' נתן תצהיר לפקיד השומה שבו פירט את אופן פעילות הצ'יינג'. בתצהירו ציין בין היתר, כי כל ההמחאות שנרשמו בכרטיסי הלקוחות בעסקו נפדו על ידי הלקוח שעל שמו הם רשומים, וביניהם גם המערער. פקיד השומה פנה ללקוחה של המערער, שאישרה כי המחאה שנתנה היא בגין רכישת בגדים מחנותו של המערער, ולפיכך היא מהווה "תקבול" כהגדרתו בהוראות מס הכנסה. בנסיבות אלו, החליט פקיד השומה לפסול את ספריו של המערער לשנת 2015.
לטענת פקיד השומה, המערער לא עמד בנטל השכנוע ולא הראה כי התקבולים שנמצאו בשנת 2015 נרשמו בספריו. בין היתר, המערער לא עמד בנטל השכנוע כי התקבול מהלקוחה נרשם בספריו ובהתאם לדין, די באי-רישום תקבול אחד כדי להעיד על פגם בשיטה כולה ולהביא לפסילת הספרים.
השופטת שדחתה את הערעור של בעל החנות, ציינה כי בנסיבות המקרה דנן, עלה בידי פקיד השומה להרים את הנטל הראשוני המוטל עליו להוכחת אי-רישום התקבולים, ואילו בעל החנות כשל מלהרים את נטל השכנוע הרובץ עליו להוכיח כי התקבולים אכן נרשמו כדין.
"טענות בעלמא"
"המערער", כתבה השופטת בהחלטתה, "טען בעלמא כי כל התקבולים נרשמו כדין, אולם גם כאן, מלבד טענה כללית, המערער לא הביא ולו ראשית ראיה להוכחת טענותיו. דווקא ההיפך הוא הנכון. כאשר התבקש המערער לציין אילו מההמחאות מהוות תקבולים ואילו לא – הוא טען כי אין ביכולתו לעשות כן ביחס לכלל ההמחאות, לו אכן רשם המערער את כל התקבולים כדין, לא הייתה כל מניעה מצדו לעמוד במדויק ובמהירות על כל ההמחאות ששולמו כתקבולים".
"סיכומם של דברים", הוסיפה השופטת, "הערעור נדחה. המערער, אשר טען טענות בעלמא ללא הצגת בדל ראיה להוכחת טענותיו, יישא בהוצאות המשיב בסך של 35 אלף שקלים".
__________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ירדנה סרוסי
____________________________________________________________________
