שופטת בית משפט השלום בנתניה, ליאת הר ציון, דחתה תביעה לביצוע שטר חוב כנגד נתבעים על סך של 365 אלף שקלים. השופטת הר ציון קיבלה את טענות באת כוחם של הנתבעים, עו"ד שגית בידרמן, כי הסכומים שולמו וההסכמים נחתמו תחת איום וכפייה. על כן תביעת התובע נדחתה כולה, והוא חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30 אלף שקלים.
על פי התביעה, בין התובע לבין הנתבע נחתם הסכם לפני מספר שנים, בו הוסכם כי התובע מלווה לנתבע סך של 365 אלף שקלים.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי סכום ההלוואה לא ניתן במועד שההסכם נחתם, אלא היווה סיכום של מספר הלוואות, אשר ניתנו לנתבע במועדים שונים בעבר.
שני הסכמי הלוואה נוספים נחתמו על אותם הסכומים. התובע טען, כי תביעתו פשוטה ומתבססת על ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, וכוחו יפה גם כנגד החברה הנתבעת, החתומה על ערבות.
שטר החוב שנחתם בתמיכה להסכם ההלוואה הוגש לביצוע, כאשר התובע ציין שכאמור בהסכמי ההלוואה הנתבעים הודו שהם מוותרים על טענות כנגד התובע, וכי מאחר והנתבעים לא עמדו בהסכם, אזי קמה לתובע הזכות לפעול לגבייתו.
ריבית גבוהה
מנגד, טענה באת כוח הנתבעים, עו"ד שגית בידרמן, כי הנתבע שילם סכומים משמעותיים לתובע, כאשר סכום של 382 אלף שקלים לא יכול להיות שנוי במחלוקת, וישנן ראיות ביחס לסכום זה, כהחזר ההלוואה (באמצעות העברות בנקאיות). סכומים נוספים נפרעו על חשבון ההלוואה במזומן.
לטענת עו"ד בידרמן, ההלוואות לכאורה לא נשאו ריבית אבל בפועל שילם הנתבע ריבית גבוהה מעבר לריבית המותרת בחוק.
זאת, ניתן ללמוד מכך שבמשך שלושה הסכמים שנחתמו, על אף חלוף הזמן, ועל אף ששולמו סכומים לתובע על חשבון ההלוואה, הסכום נותר בעינו. על כן, נטען על ידה כי המדובר בהסכם שיש לבטלו בשל כך שאינו עומד בתנאי חוק אשראי הוגן ומאחר שמתקיימת עילת הכפייה בנסיבות בהן נחתם ההסכם. עוד נטען כי החוב נפרע בעת שהועברו סכומים העולים על סך של 400 אלף שקלים.
כאמור, השופטת הר ציון קיבלה את טענות עו"ד בידרמן וציינה בהחלטתה, כי הוכח שהתובע הפר את הוראות החוק בכל הנוגע לשיעור הריבית ומאחר וגובה שלוש ההלוואות זהה, אין אלא להסיק כי הסכומים הרבים ששילם הנתבע בתקופה שבין הסכמי ההלוואות מגלמים ריבית, כאשר סכום ההלוואה נותר בעינו.
לא הוגן
"לאור קביעתי כי התובע לא עמד בהוראות חוק אשראי הוגן, הן ביחס לחובת הגילוי, אופן עריכת כתב התביעה ושיעור הריבית.
מצאתי לקבל את טענות הנתבע כנגד ההסכם, אשר נתמכו אף בראיות חיצוניות נוספות שהובאו בפני.
לאור האמור, יש לקבע כי הסכמי ההלוואה אינם עומדים בהוראות החוק לרבות שטר החוב שנועד להבטיח את החיוב בהסכם ההלוואה השלישי נשוא התביעה, ולהורות על ביטולם", כתבה כב' השופטת הר ציון.
השופטת הר ציון הוסיפה, כי יש לקבל את טענת הכפייה שהעלה הנתבע ביחס לנסיבות החתימה על הסכמי ההלוואה ושטר החוב נשוא התביעה, וכעילה לביטולם.
"אני סבורה", כתבה השופטת הר ציון, "כי הנתבע הוכיח כי חתם על ההסכם מכוח אילוצים וכפיה, כאשר הסכם זה לא משקף את יתרת החוב הנכונה, ולחילופין תוך הסכמה כי סכומים אלה יזקפו כריבית על חשבון החוב, כאשר תנאי הריבית וגובהה מלמדים על נסיבות של איומים וכפיה".
לאתר משרד עוה"ד ניב & בידרמן לחצו כאן.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ליאת הר ציון
