שופט בית משפט השלום ברמלה, דב גוטליב, הורה לחברה לתרבות פנאי וספורט בת ים לשלם פיצוי בסך 30 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עו"ד, בגין נזקי גוף שארעו לילד כבן ארבע וחצי שנחבל בקייטנה במהלך תאונת דרכים בין בימבה לקורקינט בחצר הקייטנה.
על פי התביעה, התובע שהיה בן 4 וחצי, השתתף בחודש אוגוסט בקייטנה שהפעילה החברה לתרבות פנאי וספורט בבת ים בחופשת הקיץ. בשעות הצהריים הוצאו ילדי הקייטנה לשחק בחצר המבנה בו התקיימה הקייטנה "כשהשמש הייתה לוהטת וחמסין בחוץ", התובע שיחק על קורקינט שאינו מתאים לגילו ולתנאי החצר מאחר ו"קיימים בגינה הפרשי גבהים, מדרגה ושטח דק כשביל", מבלי שהייתה השגחה מספיקה במקום.
במהלך הרכיבה על הקורקינט התנגש התובע בילד אחר שרכב על בימבה, נפל על פניו, שבר את השן הקדמית ונגרם לו חתך בשפה. התובע טען כי הנתבעת אחראית לפצות אותו בגין נזקיו מחמת היותה הבעלים של המבנה והגורם האחראי על שלום הילדים בקייטנה. נטען כי הנתבעת פעלה בחוסר זהירות וברשלנות, בין היתר, בכך שלא השגיחה באופן ראוי על הילדים בקייטנה, במיוחד שלא יתנגשו אחד בשני ואפשר לילדים לרכוב על "קורקינט" ו"בימבה", שאינם מתאימים לתנאי חצר הקייטנה מאחר ולא קיים בחצר "מרחב מספיק רחב לעוברים והשבים" ולגילם של הקטינים. נטען בנוסף שהנתבעת התעלמה מתנאי מזג האוויר החם שהיו באותו היום.
צעצוע שגרתי
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות. בתמצית נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי, בחלוף שלוש וחצי שנים לאחר התאונה, האירוע הנטען בכתב התביעה הוכחש מחמת אי ידיעת העובדות לאשורן וכן הוכחש הקשר הסיבתי בין האירוע ובין הנזק שנגרם. עוד נטען כי הוצאת ילדים לשחק בחצר היא פרקטיקה נוהגת בכל גן וצהרון וביום הרלוונטי לתאונה לא נמדדו 40 מעלות חום והקורקינט הוא צעצוע שגרתי ולא מסוכן ולא ניתן למנוע כל אירוע במהלכו נפגעים ילדים במסגרות חינוכיות.
האירוע אירע בעת שהתובע איבד את שיווי המשקל ללא קשר למפגע נטען ובכל מקרה צוות הקייטנה עשה כל שביכולתו על מנת לשמור על הקטינים בקייטנה וחצר הקייטנה בטיחותית. לסיכום נטען כי התאונה הייתה בלתי ניתנת לצפייה וצוות הקייטנה לא התרשל.
"היה ניתן לצפות את התאונה"
השופט גוטליב, שקיבל את התביעה במישור האחריות, ציין כי עשה זאת לאחר שעיין בחומר הראיות ושמע את העדויות. "התרשמתי כי עובר לתאונה התובע לא היה רגוע, השתולל ורכב במהירות על קורקינט בשביל דק צר יחסית, כך שצריך היה וניתן היה לצפות את התרחשות התאונה, לבטח בשים לב לגילם הצעיר מאוד של הקטינים המעורבים ולתנאי החצר של הקייטנה", כתב השופט גוטליב.
עוד הוסיף השופט: "לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו לפניי שוכנעתי כי בנסיבות המקרה ניתן היה וצריך היה לצפות את קרות התאונה ולמנוע אותה. סגל הגן הבחין כבר עובר לתאונה שהתובע אינו רגוע, משתולל ורוכב במהירות על הקורקינט ואחת הסייעות אף העירה לתובע וביקשה שיפסיק והוא לא עשה כן. בנסיבות אלה סבורני שהיה על הסייעות לנקוט בפעולה אקטיבית, להפסיק את ההשתוללות עם הקורקינט, לבטח לאור תנאי החצר וכי נקיטת פעולה אקטיבית זו, שלא הצריכה משאבים מיוחדים, הייתה מונעת את קרות התאונה המצערת. חיזוק למסקנתי זו ניתן למצוא גם בתשובות שמסרו העדות מטעם הנתבעת לשאלה, כיצד אמור הצוות לפעול בנסיבות דומות".
___________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט דב גוטליב
____________________________________________________
