שופט בית משפט המחוזי מרכז בלוד, שמואל בורנשטין, דחה תובענה ייצוגית כנגד קופות החולים במסגרתה נטען כי בתי המרקחת של הקופות גובות עבור תרופות מרשם את המחיר המרבי בתוספת מע"מ, חרף היותן מלכ"ר הפטור ממע"מ.
השופט קבע כי קופות החולים נוהגות כדין, בין היתר על שום ש"אין מקום להפלותן לרעה לעומת בתי המרקחת הפרטיים, המקזזים מס תשומות, בעוד שהקופות אינן רשאיות לעשות כן".
המבקשות שהגישו את התביעה תשלמנה, כל אחת, 65 אלף שקלים הוצאות משפט.
לבית המשפט הוגשו שתי בקשות שאוחדו לאישור תובענות כייצוגיות לפי חוק תובענות ייצוגיות, שעניינן בטענה לפיה קופות החולים מאוחדת ומכבי הפרו את הוראות צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים בכך שגבו עבור תרופות מרשם מחיר העולה על המחיר המרבי המותר כקבוע במחירון שפורסם מכוחו של צו הפיקוח.
תרופות ביוקר
לטענת המבקשות הן רכשו תרופות מרשם "זולות", דהיינו, שמחירן נמוך מסכום דמי ההשתתפות העצמית 16 שקלים במועד הגשת בקשת אחת ו- 17 שקלים במועד הגשת הבקשה השניה בבתי המרקחת של קופת חולים מאוחדת וקופת חולים מכבי, וחויבו בסכום הנכלל במחירון תחת הקטגוריה של "מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ", וזאת בשעה שמדובר במלכ"ר הפטור ממע"מ.
לטענת המבקשות, הוספת המע"מ היא בבחינת הפקעת מחירים אסורה, המקימה להן עילת תביעה אישית וכן עילת תביעה לחברי הקבוצה, לאמור כל מי שרכש בבתי המרקחת של המשיבות תרופות מרשם "זולות" וחויב במע"מ. מנגד לטענת קופות החולים, אין כל יסוד לבקשה ואין למבקשות כל עילה, מה גם שבכל מקרה לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
המשיבות מסתמכות, בין היתר, על עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה במסגרת בקשה קודמת, כמו גם בהליכים קודמים דומים, ולפיה קופות החולים רשאיות לגבות את המחיר במחירון הרשום תחת העמודה "מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ".
חוק הגנת הצרכן?
השופט בורנשטין ציין בהחלטתו כי לא מצא מקום להידרש לטענות המשיבות כי קופות החולים אינן "עוסק" ולפיכך כי חוק הגנת הצרכן אינו חל בעניינן.
עם זאת, אפנה בהקשר זה לפסק דינו מהעת האחרונה של בית המשפט העליון בבג"צ, בו נדונה השאלה האם קופות החולים נחשבות כ"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות, וכן השאלה האם "השתתפות עצמית" מהווה "אגרה" או "מחיר" לעניין פרט 11 לחוק.
לדעת הרוב, קופות החולים אינן נחשבות "רשות", הגם שדמי ההשתתפות העצמית אינם מחיר אלא "אגרה".
"אין זה מתקבל על הדעת", כתב השופט, "כי דווקא קופות החולים יידרשו להגביל עצמן לעמודה המתייחסת למחיר מרבי לצרכן שאינו כולל מע"מ, בשעה שהמחיר המרבי לקמעונאי הרשום באותו מחירון הוא מחיר לפני מע"מ והן רוכשות את התרופות מהספקים תוך תשלום סכום המע"מ המתווסף לאותו מחיר, סכום שהן אינן רשאיות לקזז כמס תשומות. נראה לי כי ככל שכוונת המאסדר הייתה להבחין בין שני סוגי הקמעונאיים, העוסק לעומת המלכ"ר, הן בקביעת המחיר המרבי לצרכן, והן בקביעת המרווח המרבי לקמעונאי, הרי שהיה מציין זאת במפורש ולא מסתפק בכך כי בכותרת של העמודה השמאלית מופיעות המילים – כולל מע"מ".
השופט בורנשטין הוסיף: " כמו היועץ המשפטי לממשלה אף אני סבור כי הסכום המשולם עבור תרופת מרשם שעלותה נופלת מדמי ההשתתפות העצמית המינימליים, הוא בגדר "השתתפות עצמית", על אף שמדובר בהשתתפות עצמית במלוא עלות התרופה. הדבר עולה מחוזרי סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, שעניינם תכניות הגבייה של המשיבות ואשר אושרו מכוח חוק הבריאות. נקבע בהם כי ההשתתפות העצמית היא אחוז, בדרך כלל 15 אחוזים מהמחיר המרבי לצרכן או סכום ההשתתפות העצמית המינימלית כגבוה ביניהם וכי כאשר מדובר בתכשיר שמחירו נופל מדמי ההשתתפות העצמית המינימלית, תהא ההשתתפות העצמית לפי מחירו המרבי".
לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטין
