מהדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת הקורונה, עולה שגם העבריינים "עברו לעבוד מהבית" ו-31 אחוזים מהעבירות בבסיס הלבנת הון ב-2020 היו הונאה, מרמה וזיוף ודיווחים של נותני שירותים פיננסיים ("צ'יינג'ים") על פעילות חריגה של לקוחותיהם עלו ב-860% ב-5 השנים האחרונות מ-400 בשנת 2013 לכ-44,000 בשנת 2020.
הדוח השנתי לשנת 2020, מספק מידע רב אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור וסוקר את פעילות הרשות, אשר מצויה בחוד החנית הבינלאומי של המאבק הגלובלי בהלבנת הון ובמימון טרור. הדו"ח סוקר את הישגי הרשות בשנה החולפת, וכולל נתונים סטטיסטיים וכמותיים אודות פעילותה.
הדוח מתייחס לאתגרי מגפת הקורונה בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור, תוך פירוט הסיכונים והדפוסים העברייניים שזיהתה הרשות אשר צמחו עקב פרוץ המגפה והמשבר הנלווה לה וכיצד העבריינים ניצלו את המאפיינים הייחודיים של שנה זו כדי להגביר את פעילותם העבריינית.
שיטת החוואלה
הדוח כולל תיאור של פרשיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט של שיטות הלבנת ההון ומחקר המודיעין הפיננסי שבוצע ברשות ואפשר את תפיסת העבריינים (במגבלות הנדרשות). הפרשיות המוצגות בדוח עוסקות במנעד רחב של תחומים וכוללות שיתוף פעולה בין-לאומי עם יחידות מודיעין פיננסי ברחבי העולם, עבירות הונאות, סחר בבני אדם, שימוש בשיטת "החוואלה" להעברות כספים בין מדינות ואף מפרטות על שיטותיהם של מלביני הון מקצועיים.
בדומה לעולם כולו, שנת 2020 הציבה בפני הרשות אתגרים חדשים. נגיף הקורונה גרם לשינויים רבים סביב העולם ובתוך כך לסיכונים חדשים להלבנת הון ולפשיעה פיננסית. לצד השינויים בפעילות המשק, גם העבריינים "עברו לעבוד מהבית".
לאור זאת, התריעה הרשות כי לאור הניסיון שנצבר מהמשבר הכלכלי בשנת 2008 ובהמשך לפעילויות ניתוח שבוצעו בארגונים הבינלאומיים בהם היתה הרשות שותפה מרכזית, ארגוני הטרור והעבריינים לא רק שלא מפחיתים פעילות בזמן המשברים אלא אף מנצלים אותם על מנת להגביר פעילותם, תוך ניצול הסטת תשומת לב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור.
גידול בפעילות עבריינית ברשת
הרשות התאימה את אופי פעילותה, מיפתה וחקרה את הסיכונים והדפוסים העבריינים בתחומי הלבנת ההון ומימון טרור שצמחו עם פרוץ המגיפה בהם: עבירות במרחב המקוון, גידול משמעותי בפעילות עבריינית בנכסים וירטואליים, הונאות הנדסה חברתית, הונאות ציוד רפואי, שימוש בבלדרי כספים באופן מקוון ושימוש באמצעי תשלום מתקדמים.
חלק מהמגמות מרכזיות שנצפו במהלך שנת הקורונה, גידול ניכר בהיקף עבירות הונאה אשר מתבצעות בעיקר באמצעות המרחב המקוון. הרשות פרסמה מדריך מפורט ביחס למגמות שנצפו בארץ ובעולם בתחום הלבנת הון בעידן הקורונה עם המלצות ייעודיות בהקשרי מרמה/הלבנת הון הרלוונטיים לתקופה.
גורמים עבריינים ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות הלבנת הון שקשה לבצע בימים כתיקונם תוך נימוקן בפעילות חריגה שנובעת מהתפרצות הקורונה כגון משיכת/הפקדת מזומנים בהיקף משמעותי וכן האצת המעבר מבנקאות מסורתית לבנקאות "טכנולוגית"/מתקדמת – לרבות העלייה בשימוש באמצעי תשלום אלקטרונים, גישה מרחוק, בנקאות מקוונת ודיגיטלית, הלוואות מקוונות, נכסים וירטואליים ועוד.
בפברואר 2021 הותקן צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסים, אשר יחיל את משטר איסור הלבנת הון, על כלל החובות שבו, גם על נותני שירותים במטבעות וירטואליים החל מכניסתו לתוקף בנובמבר הקרוב. בכך, יוכלו גופים אלו להפוך רשמית לחלק מקהילת השחקנים הלגיטימיים.
רשויות האכיפה מתאימות עצמן
התקנת הצו, פרי עבודה משותפת עם רשות שוק ההון, ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים וועדת חוקה וכן הסקטור הפרטי, בוצעה בתקופה בה כמעט היה בלתי אפשרי להעביר חקיקה בשל המצב הפוליטי, ומדגים את חשיבות הנושא. במקביל, פרסמה הרשות מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים המפרט דרכי התמודדות עם איומי הלבנת הון ומימון טרור בתחום זה.
בהיבטי המאבק הלאומי בפשיעה כלכלית, הרשות חוללה ותמכה גם בשנה החולפת בעשרות חקירות כלכליות, בישראל ובעולם, אשר הובילו לכתבי אישום, תפיסת וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום – חלקן מובאות בפירוט לאורך הדו"ח. הרשות מיקדה את פעילותה בשנת 2020 סביב הונאות מקוונות, צמיחת השוק האפור לאור המצב הכלכלי הקשה, פעילות של סחיטת דמי חסות בדגש על החברה הערבית, מאבק בארגוני פשיעה, חשבונית פיקטיביות, בלדרים, וסיפקה בהצלחה רבה מודיעין איכותי לכלל החקירות של המשטרה, רשות המסים, וכן לגופי הבטחון בניתוח פרשיות מימון טרור.
תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2020 הינו הונאה, מרמה וזיוף, המהווה כמעט שליש מהיקף העבירות שזוהו (31.5%). בנוסף, תחום עבירות המיסים, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-18.5%), לצד השוחד והשחיתות ציבורית (14.1%) ופעולות טרור ומימון טרור (כ-9%).
הלבנת הון גם בנדל"ן
דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2020 היו פעילות בינלאומית (כ-15.7%), פעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (כ-10.7%), פעילות במזומן (כ-8.8%), פעילות בנדל"ן (כ-8.3%), פעילות בחשבון (כ-6.8%), ופעילויות הלוואה ושימוש באשראי (כ-6.6%).
לאור אתגרי מגפת הקורונה ועליית הסיכונים למערכת הפיננסית בעקבותיה, חל גידול ניכר במספר ה"דיווחים על פעילות בלתי רגילה" – פעילות שאינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח ועלולה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור).
ב-2020 התקבלו למעלה מ-112 אלף דיווחים על פעילות בלתי רגילה, גידול של כ-10% יחסית לשנת 2019. מקורם של כ-86% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית ומנותני שירות פיננסי (47% ו-39% בהתאמה), וכ-14% מסקטורים מדווחים אחרים.
שיתוף פעולה בינלאומי
במיוחד ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים על פעילות בלתי רגילה של סקטור נותני השירותים הפיננסיים ("צ'יינג'ים"). גם השנה עלה מספר הדיווחים הבלתי רגילים שהתקבלו ברשות מנתוני שירות פיננסי: עלייה של כ-13% ביחס לשנת 2019 במספר הדיווחים (וגידול יחסי של כ-860% בחמש השנים האחרונות), ומנתח יחסי של כ-16% מסך כל הדיווחים הבלתי רגילים לרשות בשנת 2016 לכדי 39% מסך הדיווחים הבלתי רגילים בשנת 2020.
לשם ההמחשה, מספר הדיווחים הבלתי רגילים (דיווחים המעידים על חשש לגבי מהות פעילות הלקוחות) שדיווחו נותני שירותים פיננסים בשנת 2013 עמד על כ-400, ובשנה החולפת הוא עומד על כ-44 אלף דיווחים.
הדוח כלל פירוט של עיקרי המדינות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. כ 84%-מבקשות המידע ב-2020 הגיעו מיחידות מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה; כ-5% ממדינות אסיה ואירו-אסיה; כ-4% מצפון אמריקה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה – כ-63%, לאסיה ואירו-אסיה (כ-11%), כ-10% לצפון אמריקה, ועוד.
____________________________________________________________________
