זכות העיון במידע
מטבע הדברים, בעלי מניות זקוקים למידע אודות החברה בה הם משקיעים, על מנת לכלכל את צעדיהם נכונה ולהגן על האינטרס הכלכלי שלהם. משכך, קבע המחוקק כי לבעלי מניות נתונה זכות עיון במסמכי החברה וזו מעוגנת כאמור בשני סעיפים מרכזיים בחוק החברות: סעיף 184 וסעיף 185. האחד, כולל רשימה של מסמכים אשר בהם רשאי בעל המניות לעיין ללא תנאי כגון: פרוטוקולים של האספות הכלליות, מרשם בעלי המניות, תקנון ודוחות כספיים וכל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק. ואילו השני, סעיף 185, מתייחס למסמכים אשר על מנת לקבלם, נדרש בעל המניה לנמק את דרישת העיון ומדובר בעצם בכל מסמך הנוגע לפעולה או עסקה, אשר טעונה את אישורה של האספה הכללית ואם מדובר בחברה פרטית, אזי כאשר הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בעניין אשר נמצא על סדר יומה של האספה הכללית. סעיף זה גם כולל הגבלה על זכות העיון של בעלי מניות במסמכי החברה, כפי שיפורט להלן.
מגבלות על זכות המידע
סעיף 185 (ב) לחוק קובע כי לחברה נתונה הסמכות לסרב לבקשת עיון אשר הוגשה לה על ידי בעל מניות, אם סברה כי הוגשה שלא בתום לב, או כאשר יש במסמך בו מבקש בעל המניות לעיין, סוד מסחרי או פטנט, או כאשר גילוי המסמך עלול לפגוע בטובת החברה בדרך אחרת. נטל ההוכחה בעניין זה הוא על כתפי בעל המניות המבקש לעיין במסמך כלשהו ועליו להראות כי קיימת זיקה בין מטרת הדרישה לעיין במסמך לבין זכויותיו כבעל מניות. אם עמד בנטל זה אך החברה איננה מעוניינת למסור את המסמך, תידרש היא להוכיח כי מתקיימת אחת או יותר מן העילות שלעיל, המאפשרות לה לסרב לבקשת העיון.
האם ראוי להגביל באופן הזה את זכותם של בעלי מניות לעיין במסמכי החברה?
הרציונל שבהטלת מגבלות אלו הוא למנוע שימוש לרעה וניצול לרעה של המידע. אולם יש הסבורים כי היות שגם כך מדובר בזכות עיון ממוקדת מדי, טכנית מעיקרה, הרי שיש צורך להרחיבה ובוודאי שלא להגבילה, בפרט כי מגבלה זו מגנה על בעלי השליטה בחברה ולא על בעלי מניות המיעוט.
האם זכות העיון מצומצמת מדי?
בקרב רבים רווחת הדעה כי זכות העיון של בעלי מניות, כפי שהיא מופיעה כיום בחוק החברות, אינה מגשימה את מטרתה, במיוחד בכל הנוגע לבעלי מניות המיעוט. אחת הטענות העיקריות בהקשר זה היא כי זכות העיון צריכה לכלול פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שהרי במרבית החברות, פורום זה הוא אשר מנהל הלכה למעשה את החברה ולא האספה הכללית. על כן, מתן זכות עיון בפרוטוקולים של האספה הכללית, אין בה כדי לאפשר לכל בעלי המניות להיות מעורבים באמת בנעשה בחברה ולהגן על השקעתם, בוודאי לא בכל הנוגע לבעלי מניות המיעוט. כמו כן נטען כי המגבלות המוטלות על זכות העיון נועדו לשמור על האינטרסים של בעלי השליטה בחברה אך הם אינם מגינים באופן אפקטיבי על זכויות המיעוט בקרב בעלי המניות. משכך עולה הטענה כי יש להרחיב את זכות העיון ולהתקרב אל הנוסח של הצעת החוק המקורית בעניין זה.
עו"ד שמעון צור מתמחה בחברות, עמותות ומלכ"רים (ייצוג, רישום חברות/עמותות ומתן פתרונות עסקיים וכן ניהול מו"מ)
