שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נפתלי שילה, קבע כי עמותת איחוד הצלה תשלם פיצויים בסך 250 אלף שקלים למד"א, לאחר שנתבעו על ידם בגין לשון הרע. "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל", כתב השופט שילה בפסק הדין בו מתח ביקורת חריפה על התנהלות העמותה הנתבעת.
בפסק הדין הנפרס על פני 42 עמודים, מתח בית המשפט ביקורת על איחוד הצלה. באשר לפרסומים שמבצעת עמותת איחוד הצלה למספר הטלפון שלה קבע בית המשפט שהוכח שאיחוד הצלה התעלמה מהנחיית משרד הבריאות והמשיכה לפרסם את מספר החירום שלה 1221.
"חופש הביטוי, לא הביזוי"
על פי בית המשפט, פעולה זו מסוכנת ופוגעת בשלום הציבור כפי שנקבע בדוח מבקר המדינה ובחוזרי משרד הבריאות ובהתייחסו להתנהלות העמותה ושלושה מראשיה נקבע כי: "מדובר ברצף של פרסומים פוגעניים שהיוו חלק מקמפיין סדור ומתוכנן שמטרתו העלאת מודעות הציבור לשימוש בשירותיה של איחוד הצלה תוך הכפשה וביזוי מד"א… הדרך לשנות… לא הייתה צריכה להיעשות באמצעות קמפיין הכפשה שכולל לשון הרע. זו לא הדרך וזו גם לא דרכה של תורה. תקוותי כי לקח זה יילמד לעתיד״.
בית המשפט ציין באשר לתחקירי האירועים בהם איחוד הצלה דיווחה על כשלים בתפקוד מד"א, הרי שבפועל המציאות הפוכה וכשלים רבים נמצאו בתפקוד ובהתנהלות של איחוד הצלה.
אצל מי הכשל?
ביחס למקרה של מותו של פעוט בגן ילדים קבע בית המשפט כי: "מהתחקירים של האירוע בגן הילדים, לרבות התחקיר שערכה איחוד הצלה, עולה שנפלו כשלים רבים מצד איחוד הצלה. עברו שלוש דקות עד שמוקד איחוד הצלה דיווח למוקד מד"א על האירוע ונמצא שהיתה חסרה לכונן איחוד הצלה מסכת ילדים בציוד שלו… הנתבעים העלימו מהפרסומים את העובדה שהקריאה התקבלה תחילה במוקד איחוד הצלה והועברה באיחור למד"א".
בפסק הדין של השופט שילה נכתב עוד: "לאור העובדה שאיחוד הצלה הוקמה ע"י אנשים שקיום התורה והמצוות נר לרגליהם, מן הראוי להביא מדברי הרמב"ם: אמרו חכמים: שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא: עבודת כוכבים, וגילוי עריות, ושפיכות דמים; ולשון הרע – כנגד כולם".
היקף חריג של פרסומים שקריים
בית המשפט אף הדגיש את ההיקף החריג של הפרסומים השקריים וכתב כי יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה שמדובר בשמונה פרסומים בתפוצה רחבה מאוד ובכלי תקשורת מגוונים, שנעשו בכוונה לפגוע בתובעת, ומבלי שהנתבעים פנו לבקש את התייחסותה של מד"א לטענות החמורות שהועלו נגדה בטרם הפרסום.
כמו כן, כך לפי פסק הדין, הנתבעים סירבו להתנצל על פרסומים אלו למרות פניית מד"א אליהם במכתב שלא נענה כלל והנתבעים לא הביעו כל חרטה על פרסומיהם. בית המשפט מצא לנכון לתקוף בחומרה את התנהלותו האישית של נשיא איחוד הצלה, אלי ביר, וקבע כי ביר פרסם דברים שקריים ומכפישים שלא בתום לב וחייב אותו בתשלום פיצויים, ביחד ולחוד עם העמותה מכיסו הפרטי. בנוסף בית המשפט חייב בתשלום פיצויים גם את דובר איחוד הצלה מוטי אלמליח ואת המנכ"ל משה טייטלבוים.
"איחוד הצלה לא בחלה בניסיונות לפגוע במד"א"
"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל, כתב השופט. לשיטתו, גם במסגרת ההליך המשפטי, "לא בחלה איחוד הצלה בניסיונותיה לפגוע בשמו הטוב של מד"א".
בעניין זה קבע בית המשפט כי "לאחר הגשת התביעה, פנתה איחוד הצלה במודעה לציבור ובקשה לקבל מידע אודות מקרים שבהם היו עיכובים בהגעת מד"א לאירועי חירום. גם לאחר פנייה זו, הגיעו לידי איחוד הצלה רק חמישה מקרים המתפרסים על פני שנתיים ימים. אף אם כל הנטען ביחס למקרים אלו נכון … מדובר בחמישה מקרים מתוך כ- 4.2 מיליון קריאות".
_____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט נפתלי שילה
_____________________________________________________
