פורסם בגלובס: מימון המונים למאבקים משפטיים – אויב חדש לזכות העמידה?

מאבק משפטי-קווים לדמותו. לא פעם אנחנו חשים ש"המלחמה היא לא רק שלנו" ויש אנשים נוספים שיושבים בביתם ויכולים להזדהות עם המשפט שמתנהל בענייננו. עלינו לזכור כי כוחו של ההמון, בין אם בכספו ובין אם בתמיכתו הוא אלמנט מאד משמעותי בניהול מאבק משפטי. שכן, לעיתים נראה כי תוצאות המשפט שלנו, ישפיעו על רבים ואולי ניהול אחר של הדברים עלול להוביל לשינוי שיטיב עם רבים.

זכות העמידה הינה תנאי סף הנדרש מאדם על מנת להגיש תביעה או עתירה, כאשר התובע נדרש להראות כי הוא זה שנפגע מהעוולה בגינה מוגשת התביעה. זכות זו, למעשה דרישה, הצטמצמה מאוד בעשורים האחרונים בעיקר במשפט המנהלי, נועדה לדעת תומכיה למנוע הצפה של בתי המשפט בתביעות או עתירות אשר לא נועדו לתקן עוולה פרטנית.

בשנים האחרונות התפתח כלי טכנולוגי חדש אשר מאפשר לציבור הרחב, אשר לא בהכרח מהווה צד להליך המשפטי, לתמוך באותו אדם ולסייע לו לקדם את ההליך המשפטי שלו צעד נוסף קדימה – גיוס המונים למאבקים משפטיים.

לב הדיון הציבורי

ע"י שימת התביעה או העתירה שלנו בלב הדיון הציבורי, אנחנו עלולים להתפלא עד כמה נראה שהדבר נוגע בליבם של אחרים שהיו או יכולים להיות באותו המצב.

לאחרונה, גייסו מאות אנשים פרטיים, ועדי פעולה או ארגונים שונים את עזרת הציבור הרחב למאבקם המשפטי בעזרת קמפיינים למימון המונים לטובת תביעות אזרחיות, תביעות נזיקיות, תביעות בתחום דיני העבודה, עתירות לבג”צ ועתירות מקומיות או סביבתיות. כלי זה אף סייע מספר רב של פעמים לבעלי דין לגייס מימון להגנה משפטית של נתבע בהליך משפטי אזרחי (כגון הגנה מפני תביעות לשון הרע).

כך, לדוגמה, בתחילת יולי הגיע לסיומו מאבק סביבתי של תושבי גבעת ברנר נגד מפעל סוללות תדיראן. בית המשפט המחוזי קבע כי המפעל לא יוקם בתחום הקיבוץ – ניצחון אדיר לתושבים. ההליך המשפטי החל לפני קמפיין מימון ההמונים, אך מהרגע שעלה והצליח הקמפיין, הצליחו התושבים לנהל את מאבקם בצורה מקצועית ומלאה. באותו יום, אגב, נדחו 15 עתירות שהוגשו לבג”צ בעניין חוק הלאום, מהן שלוש שהוגשו בעקבות קמפיינים למימון המונים מוצלחים.

הולך וצובר תאוצה

כאמור, מאות מאבקים משפטיים כבר גייסו בשיטה זו. מדובר במספרים לא קטנים, הצפויים רק לגדול בשנים הקרובות, לנוכח ההתפתחות המואצת של הכלים מאפשרים גיוסי מימון המונים להליכים משפטיים, בארץ ובעולם.

על כן, בשנים האחרונות עלתה השאלה האם מגמה זו עלולה להגדיל את העומס על מערכת המשפט, להציף את המערכת בתביעות או עתירות שלא היו מוגשות מאחר ואנשים שקודם לכן היו נרתעים מפניה לערכאות בשל העלויות הכספיות הכרוכות בהליך, יכולים כעת לגייסו מהציבור. כאשר אדם מרגיש שעל ידי תרומה של כספו למען מטרה גדולה יותר, הוא יכול לעשות את השינוי הנדרש או לעורר את ההכרה הנדרשת למען השינוי, הדבר שווה הרבה יותר מכל סכום שיכול להירשם על צ'ק.

התשובה לטענה זו פשוטה: קמפיין מימון המונים טוב, מאפשר למגייס להשיג מימון למאבקו ולא פחות חשוב מאפשר לייצר קהילה התומכת בנושא משפטי מסוים. אך קמפיין טוב לא יוכל לייצר עילת תביעה או הגנה נכונות יש מאין. על כן, כפי שבעבר ידעה מערכת בתי המשפט להתמודד היטב עם עתירות או תביעות סרק שהגיעו לפתחה, היא יודעת אף בימינו ותדע בעתיד להתמודד עם תביעות או עתירות אשר יגיעו עם “רוח גבית” בעקבות קמפיין מימון המונים. מדובר בכלי חדש שמאגד בתוכו שלל יכולות שאנחנו כאנשים בודדים לא תמיד מסוגלים להם.

_________________

עו"ד מעניין אותך לשמוע עוד על עולם מימון ההמונים?

הרשמה למפגש הכרות לעורכי דין על עולם מימון ההמונים המשפטי – אתר מימון המונים beactive.co.il

__________________

הצלחות בבג"ץ

כך, לדוגמה, שני המאבקים המשפטיים שנתאר מיד אמנם זכו לרוח גבית וגייסו את המימון הנדרש לניהול ההליך המשפטי במסגרת קמפיין, אך עתירות אלה אשר הלכה למעשה התקבלו על ידי שופטי בג"צ, היו מבוססות משפטית וככל הנראה מתנהלות עד סופן גם ללא הקמפיין המוצלח:

כך, לפני מספר חודשים הסתיים בהצלחה מאבק משפטי ארוך שבחלקו כלל גם גיוס המונים, כאשר מוטי אלון הודיע כי הוא מוותר על סמכויותיו כרב, לאחר שבג"צ "רמז" לרבנות הראשית כי בכוונתו להתערב בסוגיה ולקבל העתירה שהוגשה.

בדומה, לפני למעלה משנה התקבלה עתירתו של הפורום החילוני במסגרת "בג"צ החמץ", ונקבע כי לבתי חולים אין סמכות לאסור על הכנסת חמץ במהלך חג הפסח.

חשש שווא

מאידך, לפני מספר שבועות דחה בג"צ על הסף עתירה בעניין היתר גידול הזקן בצה"ל, שהוגשה לאחר קמפיין מימון המונים, בטענה כי נעדרה ביסוס עובדתי מספק, וכי אין סיבה להתערב בהחלטת צה"ל (אגב, ניתן לטעון כי העותרים השיגו ניצחון משמעותי במערכה נוכח העובדה שאילצו את צה"ל להגיש תגובה מלאה לבית המשפט העליון).

אכן, בסופו של יום, גיוס מימון מהציבור הרחב לצורך קידום הליכים משפטיים הוא מכפיל כוח משמעותי, המסייע במקרים בהם עילת התביעה או טענות ההגנה מבוססות. אך הגיוס לכשלעצמו לא יהווה תחליף להיעדרה של עילת תביעה או הגנה ממשיות ובוודאי לא יפגע בדרישה הבסיסית לזכות עמידה – ועל כן החשש כי מערכת בתי המשפט תוצף בהליכים משפטיים מיותרים הינו, להערכתנו, חשש שווא.

עו"ד אופיר סמו ברקת, מנכ"ל ומייסד beactive – אתר מימון המונים מקבוצת הדסטארט המתמחה במאבקים משפטיים וציבוריים.

למאמר המקורי שפורסם בגלובס לחצו כאן