שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אורלי מור-אל, הורתה לחברה המשכירה משרדים ושירותי משרד, לפצות עורך דין בן 73 שנפל בשל כבל חשמל שהיה זרוק על הריצפה, בסכום של 170 אלף שקלים כולל שכ"ט עורך דין. "הנתבעת", כתבה השופטת, "יכלה והייתה צריכה לצפות שמי מעוברי הדרך לא יבחין בכבל שאינו מונח במקום בדרך השגרה ויכשל".
התובע, עורך דין במקצועו, שכר חדר ושירותי משרד במשרדי הנתבעת, לטענתו נפל ונפגע כתוצאה מכבל חשמל שהונח על הרצפה. לתובע נגרם שבר מרוסק עם תזוזה בראש עצם הזרוע הימנית. מומחה מטעם התובע העריך את נכותו בשיעור של 25% בשל הפגיעה בכתף ו- 10% בשל תסמונת התעלה הקרפלית. מומחה מטעם הנתבעת העריך את נכות התובע בשיעור של 10%. נוכח הפערים מונה מומחה מטעם בית המשפט שהעריך את נזקו של התובע ב- 20% נכות.
לא ראה את הכבל
בתצהירו תאר התובע ששכר חדר במשרד הנתבעת, שכירות שכללה גם שירותי משרד. כאשר הגיע למשרד כשבידיו מוחזקים קלסרים, חלף על פני שולחן המזכירות כאשר לפתע נתקל בכבל חשמל שהונח על הרצפה באותו היום במסדרון, אשר היה מחובר לנקודת חשמל שהייתה בצידו השני של המסדרון.
התובע הסביר, שהכבל היה מונח שם עקב תקלה שהייתה בחיבור החשמל בעמדת המזכירה. התובע הוסיף, שעובר לתאונה ומאז שהוא שכר את המשרד לא היה מונח על הרצפה כבל כזה או אחר ולא יכול היה לצפות הימצאותו של הכבל על הרצפה.
הנתבעת, השיבה שהתובע נכנס למשרד בו עבד בהליכה מהירה כשידיו עמוסות בקלסרים אשר הסתירו לו את שדה הראיה בנוסף לראייתו הלקויה, לכך שהוא סובל מחוסר יציבות ובעיות ביציבה וסובל ממגבלת תנועה בצוואר. הנתבעת הוסיפה שמדובר היה בכבל בהיר על גבי רצפה כהה ולו היה התובע מביט לאן הוא הולך היה רואה אות.
קו ההגנה: "עורך הדין התרשל"
לטענת הנתבעת, איננה אחראית לכך שהתובע, שיודע ומכיר את מגבלותיו, בוחר ללכת מהר עם קלסרים כבדים שהסתירו לו את שדה הראיה ואדם במצבו היה אמור ללכת באופן זהיר יותר. לטענת הנתבעת, מדובר לכל היותר בהתממשות סיכון רגיל וטבעי הכרוך בעבודתו של התובע ופגיעתו נובעת מרשלנותו, כאשר הנתבעת לא יכלה לצפות פגיעה זו.
השופטת מור-אל ציינה כי אין צורך להכביר מילים אודות קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית בנסיבות העניין מצידה של הנתבעת. הנתבעת שמשכירה משרדים בשטחה ומעניקה שירותי משרד ומדובר במקום בו אמורים שוכרי המשרדים ולקוחות לעבור וחובת הנתבעת כמחזיקת המקרקעין ובעלת השליטה בהם להחזיק את המקרקעין ללא מפגעים.
"בשל תקלה כלשהי", נכתב בפסק הדין, "במפתיע, מי מטעם הנתבעת, החליט להעביר כבל חשמל לאורך כל המסדרון, כבל שמונח על הרצפה ועשוי להוות מכשול לעוברים במקום. אין ספק שכבל חשמל לא אמור לחצות את המסדרון, בדרך כלל לא היה מונח כבל במקום. עדותו של התובע שנאמר למזכירה לשים שלט והדבר לא נעשה, לא נסתרה. הנתבעת בחרה שלא להביא עדים מטעמה, על אף שהמזכירה הייתה נוכחת בעת הנפילה והתנהלות זו פועלת כנגדה".
מכשול על הרצפה
השופטת הוסיפה: "הנתבעת, כמו כל גורם אחר שמציב מכשול על פני הרצפה, הייתה אמורה לצפות שאנשים שעוברים במקום עשויים לא להבחין בכבל ולהיכשל. במסגרת הסכם השכירות בין התובע לבין הנתבעת, התחייבה הנתבעת לספק לתובע משרד, לדאוג לשירותי ניקיון ושירותי מזכירות. התחייבות זו כוללת בחובה בסיסית לדאוג למשרד סביר וכשיר לשימוש, ובכלל זה נטול מפגעים. המדובר במשרד עורכי דין, בו עובדים אנשים ומגיעים לקוחות, הנדרשים לחצות את המסדרון. המשרד אמור לשרת אנשים עם מצב בריאות שונה ולא רק יוצאי יחידות קרביות עם חושים מחודדים שאמורים להבחין בכל מכשול באשר הוא".
"מה גם", נכתב עוד, "שהנתבעת ידעה מה מצבו הבריאותי של התובע ובחרה להשכיר לו את המשרד על אף מצבו הבריאותי ומכאן שהייתה חייבת לספק לו סביבת עבודה נטולת מפגעים. הפתרון של הנחת כבל לאורך המסדרון על מנת להתגבר על תקלה, בלא כל אזהרה, אינו פתרון סביר. הנתבעת יכלה והייתה צריכה לצפות שמי מעוברי הדרך לא יבחין בכבל שאינו מונח במקום בדרך השגרה ויכשל".
_______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אורלי מור-אל
_______________________________________________________
