הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות אב בית הדין השופט, חנן מלצר, קיבל דיון נוסף וקבע, בדעת רוב, וזאת בניגוד לפסיקה קודמת, כי פרשנות של רגולטורים להנחיותיהם אינה ברירת המחדל, ולבית המשפט הסמכות לפרש הנחיות כאלה.
פסק הדין אמור להגביר את ההגנה על הצרכנים מפרשנויות שמיטיבות בעיקר עם החברות הגדולות. השופטים קבעו כי אין מקום לאמץ כלל המעניק מעמד מיוחד לעמדתה הפרשנית של רשות מנהלית מאסדרת ביחס להנחיותיה.
דעת הרוב קבעה כי בדומה לפרשנות חקיקה, ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה לבית המשפט, כאשר יש לתת משקל לעמדתה של הרשות המינהלית המאסדרת, אולם אין זה משקל מכריע.
בנוסף, נקבע כי הגנת "זוטי דברים" לא חלה ככזו בתובענות ייצוגיות, ואולם ניתן להתחשב בחלק מהשיקולים שעומדים בבסיסה, בבחינת השאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לניהול ההליך.
כתוצאה מכך האישור שניתן לניהול ההליך כתובענה ייצוגית כנגד חברות הביטוח שנתבעו הוחזר על כנו.
גבייה ביתר של חברות הביטוח
פסק הדין נסב על בקשה לאישור של תובענה ייצוגית שהוגשה נגד מספר חברות ביטוח בגין מרכיב מסוים בגבייה של דמי הפוליסה עקב פריסת תשלומים.
עמדת המבקשים היתה שהגבייה בגין מרכיב זה הייתה גביית יתר שנעשתה שלא כדין.
במסגרת בירור ההליך, ביקש בית המשפט המחוזי לקבל את התייחסותו של המפקח על הביטוח ביחס להנחיות שהוציא בנושא.
לאחר שהתייחסות המפקח על הביטוח נתקבלה וצידדה בעמדות חברות הביטוח – בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה לאישורה של התובענה כייצוגית, תוך שהוא נותן משקל לפרשנותו של המפקח על הביטוח להנחיותיו, אולם קובע כי בית המשפט הוא שאמון על פרשנות.
במסגרת זאת, התעוררה השאלה מהו המעמד שיש לתת לעמדת הרשות המאסדרת ביחס לפרשנות הנכונה של הנחיותיה.
על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנ"ל הוגשו בקשת רשות ערעור שנתקבלה ככזו, וגם לגופה, וערעור שנדחה.
פסק הדין בערעור, שעמד ביסוד הדיון הנוסף, ניתן על-ידי השופטת יעל וילנר בהסכמת השופטים שהם ומינץ.
בפסק הדין בערעור נקבע כי יש לאמץ כלל המעניק מעמד מיוחד לפרשנותה של רשות מינהלית מאסדרת ביחס להנחיותיה, ובלבד שמדובר בפרשנות סבירה, וכי בהתאם לפרשנות זו דין הבקשה לאישור התובענה כייצוגית להידחות. בנוסף, צוין בפסק הדין בערעור כי מכל מקום, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נסבה על "זוטי דברים", ולכן גם משום כך דינה היה להידחות.
"זוטי דברים"?
על פסק הדין בערעור הוגשה בקשה לערוך דיון נוסף, וזו התקבלה ונדונה בהרכב מורחב בראשות המשנה לנשיאה בדימוס חנן מלצר במסגרת הדיון הנוסף נדונו שתי שאלות:
המעמד שיש לתת לעמדה הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיותיו
ומרחב האפשרויות לדחות תובענה ייצוגית או בקשה לאישור תובענה ייצוגית מן הטעם של "זוטי דברים".
במסגרת הדיון הנוסף שונה פסק הדין בערעור וזאת ברוב דעות. פסק הדין העיקרי שנכתב על-ידי המשנה לנשיאה מלצר, ולחוות דעתו הצטרפו בהסכמה השופטים הנדל, פוגלמן וברק-ארז, כי יש לפרש את הנחיותיהן של רשויות מנהליות, ובכלל זה רשויות מינהליות מאסדרות, בהתאם לכללי הפרשנות הרגילים, שבמסגרתם ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה בידי בית המשפט.
בתוך כך נקבע כי כפי שדברי הסבר להצעות חוק לא נהנים ממעמד בכורה פרשני, כך גם ובבחינת מקל וחומר – עמדתו הפרשנית של המאסדר ביחס להנחיותיו לא צריכה לקבל מעמד מועדף.
בהקשר זה, הודגש במיוחד החשש מפני תופעת "השבי הרגולטורי", דהיינו ההשפעה היתירה שעלולה להיות לגורמים המפוקחים על הרשות המפקחת עליהם.
מלאכת הפרשנות
מעבר לכך צוינה ההקפדה הנדרשת על עקרון הפרדת הרשויות שמותירה בידי בית המשפט את התפקיד להכריע בסכסוכים ולעסוק בפרשנות.
בנוסף, אוזכרה העובדה כי דברי הסבר להצעות חוק הם פומביים, וניתנים מראש, ואילו עמדתו הפרשנית של המאסדר ניתנת רק בדיעבד, כאשר הוא מושפע מהתרחשויות שאירעו לאחר שהוציא את הנחיותיו.
בהקשר זה, מטבע הדברים גישתו מושפעת גם משיקולי מוניטין שלו עצמו, הנובעים מפעילותו, או מרצונו להימנע מביקורת ולהצדיק עצמו לגבי השלמה שלו עם התנהלות המפוקחים.
דעת הרוב הבהירה עוד כי מומחיותו וניסיונו של המאסדר הם שיקולים רלוונטיים, אשר יש לתת להם משקל ראוי במלאכת הפרשנות, אולם אין בהם כדי להקנות לעמדתו הפרשנית של המאסדר מעמד מועדף בהליך הפרשני, שכן המומחיות בעניינים של פרשנות נתונה בידי בית המשפט.
תחזור לדיון נוסף
בנוסף, נקבע כי אין טעם לחרוג מההלכה הפסוקה הקיימת ביחס למעמד הפרשני הניתן לעמדה של כל רשות מנהלית, ביחס להסדר חקיקתי שעל ביצועו היא אמונה. השופט מלצר סקר בחוות דעתו, שהיתה העיקרית בעמדת הרוב, את המשפט המשווה בארצות-הברית בנושאים קרובים, ובפרט את הקשיים שהתעוררו בעקבות ההלכה המנחה בנושא זה שם.
לגופם של דברים, נקבע בדעת הרוב כי אין לקבל, בנסיבות העניין, את עמדתו הפרשנית של המפקח על הביטוח, ויש לדבר נפקות בבחינת השאלה האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות העובדתיות והמשפטיות תוכרענה לטובת העותרים, שאם התשובה לכך חיובית – יש לאשר את הבקשה לניהול התובענה שהגישו כייצוגית.
לצפייה ודירוג כבוד השופט חנן מלצר
