שופט בית משפט השלום בירושלים, מוחמד חאג' יחיא, זיכה אח שנאשם בביצוע מעשה מגונה במאושפזת תוך הפעלת כוח במקום עבודתו. בהכרעת הדין ציין השופט כי היו מספר מחדלי חקירה. עוד הוסיף השופט כי באירוע "יש שני קורבנות – המתלוננת שמאמינה כי עברה תקיפה מינית בהתבסס על האופן שבו היא פירשה את התרחשות האירועים והנאשם שהואשם בפגיעה מינית, במטופלת עת הייתה מאושפזת במחלקה בה הוא עובד לאחר היכרות של דקות ספורות עימה".
על פי כתב האישום, המתלוננת אושפזה במחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים בשעה 23:00 לערך, לחצה המתלוננת על פעמון ההתראה על מנת להזעיק איש צוות רפואי בשל דליפה בעירוי הנוזלים שהוחדר לה. בעקבות הקריאה, הגיע הנאשם ששימש כאח לחדרה וטיפל בעירוי. בשלב זה, ביקשה ממנו המתלוננת לעבור לחדר אחר. הוא השיב לה כי אין חדר אחר פנוי ותוך כדי כך אחז בידה השמאלית, ליטף אותה במשך מספר שניות ועזב את החדר.
גרסאות סותרות
לאחר מספר דקות, שב הנאשם אל החדר והודיע למתלוננת כי נמצא חדר עבורה. היא התרוממה ממיטתה ונעמדה על מנת לארוז את חפציה. בשלב זה, התקרב הנאשם אליה, הצמיד את ראשה בחוזקה אל החזה שלו בידו האחת ומישש את החזה שלה בידו האחרת, תוך שהוא מתנשף. המתלוננת הדפה את ידו של הנאשם וביקשה ממנו שיניח לה. חרף בקשתה, הוא המשיך לאחוז בראשה בחוזקה.
המתלוננת שהייתה חלשה בשל מצבה הרפואי, לא הצליחה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם וביקשה ממנו פעם נוספת כי יניח לה. לאחר מספר רגעים הרפה הנאשם מאחיזתו במתלוננת וזו נפלה על המיטה ונשכבה עליה. בשלב זה, תוך כדי שהוא מכסה אותה בשמיכה, ליטף הנאשם את ישבנה של המתלוננת.
מחשבה פלילית?
הנאשם טען כי המתלוננת הייתה בחולשה ניכרת, איבדה את שיווי משקלה ואז הנאשם תפס אותה על מנת שלא תיפול. הוא ניסה להחזיר אותה למיטה והיא שכבה אלכסונית. הנאשם סידר את שכיבתה, כיסה אותה ויצא מהחדר. אשר לטענה בדבר נגיעה בחזה שלה, השיב הנאשם כי כאשר אחז בה, ייתכן שבלי משים, ידו נגעה בחזה שלה אך זאת ללא כוונה מינית. הנאשם מכחיש כי ביצע מעשה מגונה וגורס שהמתלוננת פירשה את הדברים לפי תחושה סובייקטיבית שלה שאינה משקפת את המציאות.
השופט חאג' יחיא קיבל את גרסת הנאשם וזיכה אותו ממספר סיבות אחת מהם שבחדר המתלוננת הייתה מאושפזת אישה מבוגרת ואין סבירות שהנאשם יפגע מינית במתלוננת בחדר, סמוך למיטת המאושפזת המבוגרת, תוך נטילת סיכון על עצמו שהאחרונה תוכל לשמוע כל זעקה או צעקה מצד המתלוננת עקב "הפגיעה".
עוד הוסיף השופט כי הנאשם כבר איתר ובישׂר למתלוננת שהיא הולכת לעבור לחדר שבו תשהה "לבד". "אם נניח", כתב השופט, "כי גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לפגוע במתלוננת, מדוע יבצע את זממו בחדר מאוכלס דווקא, כשהוא יודע שהקורבן צפוי לעבור לחדר בודד?".
מחדלי חקירה
עוד הוסיף: "במהלך האירועים בביקור השני, כאשר הנאשם החזיק את ראשה של המתלוננת בחוזקה ושלח את ידו לגופה, לדבריה, היא מישש את החזה שלה, אין מחלוקת כי עת הדפה את ידו בידה, הוא לא התנגד, הרחיק את היד שלו אך המשיך להחזיק את ראשה. התנהגות זו, גם כפי שהיא עולה מעדות המתלוננת, מעוררת תהייה שיש בה להטיל ספק כבד בתזה שמציגה המאשימה לפיה מדובר בפגיעה מינית. לטעמי, התנהגות זו יש בה חיזוק דווקא לגרסת הנאשם לפיה כל שרצה הוא להגן על הראש".
"שכן, אם וככל שהנאשם פעל במחשבה פלילית לתקוף מינית את המתלוננת עת הצמיד את ראשה לחזהו ונגע בחזה שלה, הרי כאשר הדפה את ידו, סביר שהיה מגיב באחד משני האופנים: האחד – כפי שהסיר את ידו, הנאשם היה מרפה את האחיזה גם בראש ואולי אף מתרחק מהמתלוננת; השני – הוא היה מתנגד להדיפת ידו, ממשיך לאחוז בראשה ולגעת בחזה שלה חרף התנגדותה. הנאשם כאמור לא פעל כך או כך, אלא הרחיק את ידו אך המשיך להחזיק בראש, דבר שמחזק את המסקנה שהוא רצה להגן על הראש".
השופט ציין בנוסף שני מחדלי חקירה. בין השאר כי האח האחראי לא נחקר במשטרה. זאת אף שהיה האדם הראשון אשר פגש את המתלוננת ושמע מפיה את גרסתה למה שאירע והוא גם הראשון ששמע את גרסת הנאשם לאחר שניגש אליו עת סיים את שיחתו עם המתלוננת. הוא גם לא זומן לעדות במשפט על-ידי המאשימה.
טעות משטרתית
מעדות האחיות ד' ו-א' עולה כי הוא קרא להן לגשת למחלקה. ד' אף העידה שהוא היה נרגש וגם בכה שכן ככל הנראה לא התמודד בעבר עם אירוע כזה במחלקה.
"החשיבות הרבה בעיניי לעדותו של עד זה", הסביר השופט, "אינה נעוצה רק בכך שהיה בה כדי להאיר את עיני בית המשפט לעצם תוכן הדברים שמסרו המתלוננת והנאשם באוזנו, מצבם הנפשי אותה עת והלך רוחם, אלא שגם, מעדות הנאשם עולה כי לאחר הביקור הראשון בחדר המתלוננת".
מחדל חקירה נוסף הינו מחדל חקירתי נוסף נעוץ בעובדה לפיה העימות שבוצע במשטרה בין המתלוננת לנאשם, צולם אך בדיעבד התברר שנוכח "טעות" במשטרה, הוא לא הוקלט שמע. ברי לכל בר-בי-רב כי לא מדובר בכשל טכני בנסיבות העניין, אלא מהותי זאת לנוכח השיבוש או השיבושים המסתמנים בדו"ח העימות ולכן משקלם הראייתי הן של דו"ח העימות הן של תקליטור הצילום, הוא מוגבל מאוד.
שני קורבנות
"לדידי" סיכם השופט, "מדובר באירוע שיש בו שני קורבנות: המתלוננת אשר לפי 'האמת' או המהימנות הסובייקטיבית שלה האמינה וממשיכה להאמין כי עברה פגיעה מינית במיטת חוליה בבית החולים, זאת בהתבסס על האופן שבו היא פירשה את התרחשות האירועים באותו לילה. לבטח, וכפי שהיה ניתן להתרשם מעדותה, זה הותיר אצלה תחושות קשות ומחשבות מתסכלות. ומנגד, ניצב הנאשם, שהוא אח במקצועו, מוערך בעבודתו, שהואשם בפגיעה מינית, לא פחות מאשר במטופלת עת הייתה מאושפזת במחלקה בה הוא עובד ולאחר היכרות של דקות ספורות עימה, אם לא פחות מכך. מזה מספר שנים הוא מתמודד עם עננה שחורה וכבדה שמרחפת מעל ראשו".
_____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא
______________________________________________________________
