לפני כארבע שנים נכנס התיקון לחוק בנושא ייפוי כוח מתמשך בישראל. עד 2017 עסקו בזה רק במדינות עם מערכות משפט מתקדמות, היום גם אצלנו בישראל.
ועל כך מדבר עו"ד רן רוט עם דפנה שחר בפרויקט "הרשימה".
ייפוי כח מתמשך הוא בעצם כלי שקובע מנגנונים רכושיים אישיים ורפואיים שהממנה, כלומר, מייפה הכח, קובע אותם לעתיד.
מעבר לזה שאפשר לקבוע מי יהיה אחראי לרכוש, ומי יהיה אחראי לרפואי, ניתן גם לקבוע מראש מנגנונים.
לדוגמא, אם לצורך העניין אם יש לאדם חברה שמגלגלת מיליונים, המעסיקה עשרות מאות אולי אלפי עובדים, ואותו בעל חברה רוצה להיות מוגן ולהכין את הייפוי כח המתמשך, עו"ד רן רוט, כעורך דין מוסמך לייפוי כח מתמשך, יכול לקבוע הנחיות מקדימות שקובעות לצורך העניין ששני הבנים של אותו בעל חברה, או הבן והבת שלו, ימונו להיות דירקטור בחברה, והם ינהלו עד סכום של מיליון שקל, יקבלו את ההחלטה לבד, מעל מיליון שקל החלטה ביחד, ואת המנגנונים ניתן לקבוע מראש.
מתי ייפוי הכח המתמשך נכנס בעצם לתוקף?
כאשר רוצים להכניס ייפוי כח לתוקף, חובת מיופה הכח, או אחד ממיופיי הכח, או כל מייפוי הכח, לפנות לאפוטרופוס הכללי בבקשה להפעיל את ייפוי הכח המתמשך. כדי להמשיך את התהליך, יש לצרף לבקשה מסמך רפואי מרופא משפחה, נוירולוג, גריאטר, הקובע שהאדם הממנה כבר לא כשיר לקבל החלטות לבד.
אז בעצם מי קהל היעד לייפוי כח מתמשך? אפשר לומר כולם?
למשל מחלת הדימנציה (מחלת השכחה) מתחילה סטטיסטית מעבר לשנות ה-85, 90. נדיר למצא אנשים בני 40 דימנטים.
או למשל אירוע מוחי שיכול להגיע לצערנו בכל גיל. חלילה חולים אונקולוגיים, לאונקולוגיה אין לכאורה קשר לייפוי כח מתמשך, כי אונקולוגיה מאוד מאוד כואבת פוגעת בגוף ומחלה נוראית, אבל מצד שני היא לא פוגעת לנו ביכולת החשיבה.
הרי מדובר על ייפוי כח מתמשך שהוא רק על אנשים שיש להם ירידה קוגניטיבית מהותית. אבל עדיין, חולים אונקולוגים הרבה פעמים עוברים טיפולים קשים וסמי הרגעה, ואז הם מאבדים את היכולת לקבל החלטות לבד.
הדבר היפה בייפוי כח מתמשך, שאפשר להכין אותו בסביבות גיל 30, וזהו הוא יושב. אין איזה אגרה שנתית או משהו בסגנון.
כלומר, הוא אינו פג תוקף אלא אם כן לוקחים החלטה שרוצים לשנות אותו, ואז כמובן ניתן.
"צוואה היא סגולה לאריכות ימים, אז נדמה לי שייפוי כח מתמשך יכול להצטרף לעניין הזה."
לאתר עו"ד רן רוט לחצו כאן.
