שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נעה תבור, ביטלה את הרשעתה בפלילים של אורנה אקבלי, סייעת בגן מתוק בגבעתיים, בת 52, שהודתה בעובדות המקימות עבירה של סיוע לתקיפה קטין זאת משום שהייתה זו שחשפה את האלימות בגן. השופטת גזרה עליה 180 שעות של"צ וכן 3,000 שקלים פיצוי לפעוט שהיה אז כבן 3. "כאשר חלקה של הנאשמת באלימות קטן ביותר, אני מעדיפה לעודד דיווח על העבירות ולתת ביטוי מעשי לחלקה בחשיפת האלימות. דיווח על ידי איש צוות הוא המקור הטוב ביותר למה שמתרחש לאחר שההורים נפרדים ודלת הגן נסגרת מאחוריהם".
מתוך כתב האישום הרחב, יוחס לאקבלי חלק מתוך האישום הרביעי. על פי העובדות בהן הודתה בעת המפגש בגן, תקפה הגננת אביבה דהן שלא כדין ובגסות רבה את הפעוט בכך שבמהלך המפגש קמה לעברו של ניצבה מעליו והחלה לגרור אותו בחוזקה מהכיסא עליו ישב במרכז הגן ועד לפינת הגן, כשהיא מושכת בחוזקה את ידו האחת מעלה בעוד הפעוט נע באוויר. אקבלי בשלב מסוים חברה לדהן, תפסה את ידו השנייה של הפעוט מתחת לזרועו ומשכה אותו לפינת הגן בצוותא עם דהן.
ביקשה לחזור לעבוד עם ילדים: "זה כל עולמי"
הפרקליטות בטיעוניה לעונש התייחסה לערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה ולכך שבמעשיה הפרה הנאשמת את האמון שנתנו בה הורי הקטינים. ב"כ המאשימה הדגישה כי תסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה לאי הרשעה בהעדר ראיה לנזק קונקרטי. כן התייחסה לתופעה של אלימות כלפי קטינים וטענה שיש להחמיר את הענישה בעבירות מסוג זה כדי למגר את התופעה.
הנאשמת אקבלי, מנגד, הביעה חרטה על מעשיה וביקשה בתחנונים מבית המשפט לאפשר לה לחזור לעבוד עם ילדים. "כל חיי עסקתי בזה וזהו כל עולמי", אמרה.
השופטת תבור החליטה בסופו של דבר ולאחר לבטים לבטל את הרשעת הנאשמת בפלילים מאחר ובין השאר הדברים חלקה היה קטן ביותר במעשים החמורים שנעשו בגן והיא גם זאת שחשפה את מה שהתרחש בגן.
השופטת תבור: "אני מעדיפה לעודד דיווח"
"חשיפת העובדה", כתבה השופטת, "שמדובר בגן שבו מתרחשים מעשי אלימות רחבי היקף נעשתה בזכות דיווח של הנאשמת למשטרה. אמנם ההודעה נעשתה באיחור ולא ברגע הראשון, אמנם באמצעות בנה של הנאשמת אשר החליט לעשות מעשה, אמנם חלף זמן עד שהמשטרה אכן נכנסה לפעולה, אבל תרומתה של הנאשמת היתה מכרעת להפסקת האלימות ולחשיפת המתרחש בגן".
עוד נכתב בהחלטה: "החשש כי הנאשמת תשוב ותעסוק בתחום הקשור לילדים מבלי שתהיה על כך אזהרה ברורה בדרך של רישום בגיליון ההרשעות הקודמות הוא חשש קיים, אך לדעתי הוא נסוג מפני האינטרס הציבורי שבעידוד חשיפה ודיווח על אלימות כלפי ילדים. כאשר חלקה של הנאשמת באלימות קטן ביותר, אני מעדיפה לעודד דיווח על העבירות ולתת ביטוי מעשי לחלקה בחשיפת האלימות. דיווח על ידי איש צוות הוא המקור הטוב ביותר למה שמתרחש לאחר שההורים נפרדים ודלת הגן נסגרת מאחוריהם".
____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת נעה תבור
_____________________________________________________________
