שופט בית המשפט המחוזי מרכז לוד, רמי אמיר, קיבל את עתירתו של גנאדי בורשבסקי, חבר אופוזיציה במועצת העיר פתח תקווה ויו"ר הועדה לביקורת והורה לעירייה, למועצת העיר ורמי גרינברג לקיים ישיבה של ועדת ביקורת של עיריית פתח תקווה בנוכחות פיזית ולא בזום, לאחר שהתקיימה ישיבה חלופית ללא בורשבסקי. השופט אמיר הורה גם למשיבים לשלם לעותר 25 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. "תפקידה של ועדת הביקורת במועצת העירייה הוא תפקיד סטטוטורי חשוב ביותר", כתב השופט אמיר בהחלטתו, "אני מקבל את העתירה, ומורה כי ישיבתה החלופית של ועדת הביקורת התכנסה והתקיימה שלא כדין, וכל שנעשה בה אינו תקף".
העותר, בורשבסקי, יו"ר ועדת הביקורת, זימן את הועדה במייל לישיבה כשהזימון היה כרגיל לישיבה בנוכחות פיזית בבניין העירייה. הבקשה של אחת מחברות הועדה לקיים את ישיבת הועדה בזום הייתה בקשה קודמת, למעלה מחודש לפני הזימון, ולא הייתה כל בקשה מחודשת כזו או בקשה לשינוי אופן הכינוס, שהופנתה לבורשבסקי לאחר אותו זימון.
זימון לזום?
בפועל, נשלח זימון לזום שלא ע"י העותר, לא מיוזמתו ולא בידיעתו, וזאת מספר שעות לפני כינוסה של הישיבה, כאשר חברי הועדה לא הגיעו לישיבה באופן פיזי והיו זמינים בזום בלבד, החליט העותר, כיו"ר הועדה, לבטל את הישיבה ולסיימה בכך. חברי הועדה ביחד עם מבקרת העירייה וגורמים נוספים מהעירייה, קיימו ישיבה חלופית באמצעות הזום, וזאת מיד בסמוך לאחר סיום הישיבה הראשונה ע"י העותר.
לא היתה ראיה שהישיבה החלופית זומנה ע"י ראש העירייה, גרינברג ופרוטוקול הישיבה אינו תומך בכך. באותה ישיבה חלופית לא הוחלט דבר בעניין אף אחד משלושת דו"חות הביקורת שצריך היה לדון בהם, ובשניים מהם אף לא התקיים למעשה כל דיון ענייני.
אין תוקף לוועדה
העותר טען, שרק לו כיו"ר ועדת הביקורת נתונה הסמכות לזמן את ישיבת הועדה, שישיבות כאלו צריכות להתקיים בנוכחות פיזית ולא באמצעות זום, שבדין הוא סיים את הישיבה בשל אי התייצבות שני חברי הועדה ושלאף אחד מהמשיבים לא הייתה סמכות לכנס את הועדה לישיבה חלופית בזום, בוודאי ללא ידיעתו ולכן יש להורות כי אין תוקף לכינוס הועדה באותה ישיבה חלופית, ואין להתיר למועצת העירייה לדון בכל החלטות או המלצות שניתנו, ככל שניתנו, בישיבה בלתי חוקית זו של הועדה.
מנגד המשיבים טענו, כי יש לדחות את העתירה על-הסף בשל חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים מצד העותר, שסיכל בהתנהלותו את כינוסה של ועדת הביקורת ואת מילוי תפקידה, ואף הסתיר זאת מבית המשפט. כך היה עוד בדצמבר 2020 ,כאשר סיים את ישיבת הועדה ללא דיון ענייני בשל טענה לא נכונה לאי הבאת מסמכים לעיון הועדה, דבר אותו לא ציין בעתירה.
כך היה, נטען עוד, כאשר התעלם מבקשתה המוקדמת של חברת הועדה לקיום הישיבה הבאה בזום, וגם מהזימון לזום ביום הישיבה, וכך היה כאשר סיים את ישיבת הועדה בשל אי-התייצבות פיזית של חבריה ונוכחותם בזום בלבד. לעצם העניין טענו המשיבים, כי ניתן לקיים ישיבות ועדה בזום, ואין כל הוראה בדין השוללת זאת.
תפקיד סטטוטורי חשוב
השופט אמיר חשב אחרת מראש העירייה גרינברג וחברי הועדה והורה כאמור לקיים ישיבה חוזרת. "תפקידה של ועדת הביקורת במועצת העירייה הוא תפקיד סטטוטורי חשוב ביותר, שנועד לוודא שביקורתן של רשויות הביקורת במדינה תזכה להתייחסות עניינית של העירייה, וכי אותה ביקורת תיושם, הלקחים יופקו, והליקויים יתוקנו. זהו תפקיד חשוב ביותר לתקינות פעולתה של הרשות המינהלית, ובמקרה זה של העירייה".
השופט הוסיף: "העותר, בתפקידו כיו"ר הועדה, לא הסכים מעולם לכינוס הועדה בזום ולא אישר זאת – לא במפורש ולא בשתיקה, לא מראש, לא בעת זימון הועדה, ולא בעת התכנסותה בשעה היעודה. כמו כן, הזימון לזום, שנשלח במייל מספר שעות לפני שעת הכינוס, לא נעשה בידי העותר כיו"ר הועדה, לא באישורו, לא בהסכמתו ולא בידיעתו. לפיכך, אין לומר שהעותר הפר כל חובה או התחייבות לקיים את הישיבה בזום… אני מקבל את העתירה, ומורה כי ישיבתה החלופית של ועדת הביקורת התכנסה והתקיימה שלא כדין, וכל שנעשה בה אינו תקף".
________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רמי אמיר
________________________________________________________________
