לבית משפט העליון הוגשה עתירה על ידי "איגוד החשפניות", נגד המדינה, למתן צו על תנאי ובעקבותיו צו מוחלט שיבטל את החלק בהנחיית פרקליט המדינה, שעודכן לפני כשנתיים, המגדיר את ריקוד "הלאפ דאנס" כמעשה זנות. על פי העתירה שהוגשה על ידי עו"ד רלי אבישר רווה, המייצגת את איגוד החשפניות, הנחיית פרקליט המדינה "פוגעת בחופש העיסוק, פגיעה אנושה ולמעשה מהווה מכה קשה לעותרות וכן הדבר הוא לא בסמכותו".
בחודש אוגוסט 2018 העביר פרקליט המדינה דאז, עו״ד שי ניצן, למשטרה הנחיות חדשות בעניין מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות. הנחיות אלו פורסמו אך בחודש מאי 2019. כי ריקוד הלאפ דאנס הפופולרי ביותר בקרב באי מועדונים ולמעשה המרכיב העיקרי במשכורותיהן של העותרות, מהווה מעשה זנות.
ימים ספורים בלבד לאחר שהועברו הנחיות פרקליטות המדינה למשטרה (זאת טרם פרסומן) זומנו בעלי מועדוני החשפנות לשיחת נהלים במשטרת ישראל שם הוצגו להם ההנחיות החדשות כפי שפורשו ע״י המשטרה.
צו סגירה למועדני חשפנות
כשנה וחצי מיום פרסום ההנחיות, הוציאה המשטרה צו סגירה לשלושת מועדוני החשפנות הגדולים "גוגו-דולס", "בייבי-דולס", "שאנדו", אשר פעלו בעיר תל אביב שנים רבות, באשמה שהמועדונים משמשים לביצוע עבירה של החזקת מקום לשם זנות לכאורה בשל טענה שמתקיימים במקום ריקודי חיק, אשר נכנסים לגדר "מעשה זנות".
בעקבות כך הוקם בישראל, איגוד החשפניות והחל פעילותו בשנת 2018 עקב ההנחיות החדשות של פרקליט המדינה בהתייחס לריקוד החיק. הפעילות של האיגוד כולל מחאות של העובדות, שבאה לידי ביטוי בקיום הפגנות, מפגשים, רבי שיח, הקמת דף ציבורי של האיגוד והסברה על פעילות האיגוד והחברות בו בתקשורת ובמדיה. הנשים באיגוד חוברות ומשתפות פעולה עם ארגונים ואיגודים נוספים.
האיגוד עצמו הוקם על ידי חשפניות בארץ, לאחר שנים של התעלמות כמעט מוחלטת מאותן נשים, תוך צמצום והשתקת קולן. איגוד זה חובר לקהילה עולמית של עובדי ועובדות חשפנות המתאגדים על מנת להגן על זכויותיהן ופרנסתן. מחאתן היא על חופש העיסוק שלהן, חופש הביטוי וזכות האישה על גופה.
עו"ד אבישר רווה: "זה לא זנות"
העתירה שהוגשה כעת על ידי עו"ד אבישר רווה, הופנתה לשר לביטחון הפנים הנכנס עמר בר לב, מ״מ פרקליט המדינה, עו״ד עמית וייסמן, מפכ״ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי ומשטרת ישראל. בעתירה מציינת עו"ד אבישר רווה כי "הניסיון להרחיב את ריקוד הלאפ דאנס לכשעצמו, ללא התוספות האחרות, למעשה זנות, זוהי קביעה מרחיקת לכת שאינה יכולה לעמוד".
"הלאפ דאנס במהותו", כך נכתב לביהמ"ש, "הינו ריקוד אירוטי של האישה אשר במהלכו מתקיים מגע בין האישה לבין הלקוח. ריקוד ה'לאפ דאנס', מתקיים בלבוש מינימלי של האישה ולעיתים אף תוך הורדת החלק העליון אך לא בהכרח – שכן מהותו של הריקוד הוא ריקוד ארוטי, ברם הלקוח/ות לבושים באופן מלא, לאורך כל הריקוד. הלקוח לא מוריד בשום שלב את בגדיו… ללקוח אסור לגעת באיבר מינה של האישה. ללקוח אסור להכניס ידו מתחת לחלק התחתון של האישה וכן האישה לא מכניסה ידיה מתחת לבגדיו של הלקוח ויכולה לגעת בלקוח מעל בגדיו".
עוד הוסיפה בעתירה, עו"ד אבישר רווה: "ריקוד הלאפ דאנס אינו מוביל בשום שלב לפורקן מיני, הנדרש לגישתה של הח״מ לצורך הגדרת 'מעשה זנות'. מדובר על גירוי מיני בלבד, שגם על פי ההנחיה מגע מיני שנועד לצורך גירוי מיני בלבד לא יחשב כמגע מיני העולה כדי זנות".
פגיעה אנושה בחשפניות
לטענת עו"ד אבישר רווה, הלחץ מצד ארגוני נשים רבים בצירוף רצונו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, להותיר חותם עמוק ומשמעותי ככל האפשר טרם סיום תפקידו הם, ככל הנראה, שהובילו לקבלת ההחלטה ולקביעה שריקוד החיק מהווה "מעשה זנות". עוד נטען כי סמכות זו אינה מנויה על סמכויותיו באופן ברור, אך גם אם ייטען שסמכות זו אכן מנויה על סמכויותיו, הרחבת המושג כך שיחול גם על ריקודי החיק חורגת בהכרח מסמכותו.
"המחוקק הראשי", נכתב עוד בעתירה, "לא הסמיך את פרקליט המדינה באופן ברור, גלוי ומפורש לטפל בסוגיה האמורה בדרך של הרחבת המושג זנות כך שיחול גם על מופעי חשפנות מסוג לאפ דאנס. קביעה שכזו על ידי פרקליט המדינה, הופכת את החשפניות לזונות ולאור העובדה כי, למעט הזנות עצמה שאינה מהווה עבירה פלילית, כל דבר הקשור אליה מהווה דבר עבירה, יש להנחיית פרקליט המדינה השלכות רחבות ביותר, משמעותיות, ערכיות ופליליות. לפיכך, הפגיעה בחופש העיסוק של העותרות, שבאבחת קולמוס, הפכו מנשים אשר עבדו במקצוע של חשפנות וריקודים ארוטיים ופרנסו עצמן בכבוד, לזונות, היא פגיעה אנושה וקשה ביותר וכפי שנאמר בעתירה זו לא אחת, מדובר במכה קשה ביותר עבור רבות מהן".
