הרכב שופטי בית המשפט העליון קבע, בדעת רוב השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופט בדימוס חנן מלצר, כי שירות בתי הסוהר אינו מוסמך לשלול או להגביל את משכן ותדירותן של שיחות טלפון שמקיימים אסירים ועצורים עם עורכי דינם, מעבר למגבלות הכלליות הנוגעות לאופן קיומן של שיחות טלפון בהתאם לסדרי המנהל בבתי הסוהר.
בית המשפט העליון דן בשאלה האם שירות בתי הסוהר מוסמך לשלול או להגביל קיום שיחות טלפון בין אסיר או עצור לעורך דינו כסנקציה משמעתית או בשל חשש לשימוש לרעה בקשר הטלפוני. השופטים קבעו כי השב"ס אינו מוסמך לעשות כן זאת, בהיעדר הוראת חוק מפורשת בחקיקה ראשית המקנה לשירות בתי הסוהר את הסמכות לעשות כן.
לשיטת השופטים, לנוכח היותה של זכות ההיוועצות עם עורך דין זכות יסוד, "המגשימה את הזכות החוקתית להליך הוגן, בפרט בהליכים פליליים שבהם מוטלת על הכף חירותו של אדם".
הזכות לקשר טלפוני
בפסק הדין הודגש, כי הגם שדרך המלך למימוש של זכות ההיוועצות היא מפגש, אין בכך כדי לגרוע מן הזכות לממשה באמצעות קשר טלפוני. הזכות להיוועצות, כך נקבע, אינה תחומה רק למפגש פנים אל פנים בין האסיר או העצור לעורך דינו, אלא היא כוללת גם קיומה של תקשורת טלפונית, החיונית לקיום קשר רציף ויציב ביניהם.
כן הודגש משנה החשיבות שנודע לזכות לייצוג משפטי ולהיוועצות עם עורך דין על-ידי מיוצג שהוא אסיר או עצור הנתון מאחורי סורג ובריח, בשל הפגיעה האינהרנטית בזכויותיו הבסיסיות, ובשל יחסי הכוחות המובנים, שאינם שווים, בינו לבין שירות בתי הסוהר. לבסוף הובהר כי באותם מצבים שבהם החוק מאפשר את הגבלת המפגש בין אסיר או עצור לעורך דינו תחול המגבלה בשינויים המחויבים אף על שיחות טלפון ביניהם.
אלרון בדעת מיעוט
השופט מלצר הצטרף לחוות דעתה של השופטת ברק ארז והסכים כי הזכות להיוועצות טלפונית עם עורך דין היא זכות מוקנית העומדת לכל אסיר או עצור. הוא ראה להוסיף, כי בבחינת ההסמכה יש מקום להבחין בין הגבלה של הזכות האמורה כעיצום משמעתי, שלה אין הסמכה בחוק, לבין הגבלה של הזכות במקרה בו מתקיים חשד ממשי כי ההיוועצות בעורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם. באשר למקרה האחרון, שירות בתי הסוהר עשוי לבסס את סמכותו להגבלת שיחות טלפון מסעיפי החוק המאפשרים הגבלה של זכות ההיוועצות במתכונת של מפגש, לצד האפשרות להגביל זכות זו רק במקרים חריגים ותחת מגבלות נוקשות.
מנגד השופט יוסף אלרון סבר, בדעת מיעוט, כי סעיף 51 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 מלמד על סמכותו של שירות בתי הסוהר להטיל מגבלות על קיום שיחות טלפוניות של אסיר או עצור. בכלל זה, מוסמך שירות בתי הסוהר להגביל את שיחותיו עם עורך דינו, ובלבד שקיימת חלופה הולמת לקיום זכותו להיוועץ בעורך דין. זאת, לשיטתו, בהתאם לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. השופט אלרון הבהיר כי אינו נדרש לשאלה של מידתיות הפעלת הסמכות במקרים הנדונים, שכן המגבלות שהוטלו אינן בתוקף עוד.
_______________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט חנן מלצר
_______________________________________________________________________
