שופטת בית המחוזי מרכז בלוד, עירית כהן, הורתה לחברת מהנדסים וחברת ביטוח לפצות צבעי שנפצע במהלך עבודתו בקיבוץ, בסכום של רבע מיליון שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של כ-60 אלף שקלים. עד כה התובע פוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-2.68 מיליון שקלים.
עוד בנזיקין:
מדובר בקיבוץ במרכז שהחליט להקים שכונת מגורים בשטחו ולצורך ביצוע עבודות הבנייה התקשר עם חברת מהנדסים שמינתה את העובד שלה, כמנהל עבודה וממונה על הבטיחות באתר. במהלך העבודה התובע ששימש כצבעי נפל מפיגום שעליו הוא עבד.
התובע הצהיר כי הוא קיבל הוראה ממעסיקתו לצבוע קורה בגובה של כ- 4.5 מטרים, לשם כך עלה על פיגום שהונח על חלון. מדובר בפיגום תלוי אשר היה מאובטח בעזרת חבלים אל מוט שהוצב בתוך המבנה, מטרת האבטחה הייתה להצמיד ולקבע את הפיגום אל קיר המבנה ואת הפיגום היו מעבירים מבית לבית, תוך כדי עבודה הפיגום התמוטט והתובע נפל יחד איתו.
מנהל העבודה ניסה ל"גלגל" אל התובע את האחריות לכך שהחבל היה חתוך, והצהיר כי לאחר התאונה "התברר" שהתובע שחרר את מוטות החיזוק וחתך את חבלי התמיכה של הפיגום על מנת לגשת עם דלי הצבע אל הפיגום מתוך המבנה. מנהל העבודה לא היה באתר ביום שבו אירעה התאונה והגיע מאוחר יותר ובחקירה הנגדית הוא הודה שהוא לא יודע אם התובע הוא זה שחתך את החבל או שמא היה זה מישהו אחר. לדבריו, זו היתה מסקנה שלו בלבד.
"הקיבוץ לא אחראי"
השופטת כהן, קבעה כי אין להטיל על הקיבוץ אחריות, אלא על החברה בה עבד התובע, מאחר והקיבוץ אפילו לא התרשל בבחירת הקבלן המבצע שעמו ערך את החוזה מאחר והוא לא אשרר את המעשה שגרם לפגיעה ולכן אין להטיל עליו אחריות. אך השופטת ציינה כי מי שהעסיק את התובע החברה ששימשה כקבלן הראשי בפרויקט הבניה ומבצעת העבודה היא זאת שאחראית על הבטיחות של העובדים באתר. מנהל העבודה שהיה ממונה הבטיחות באתר, ניהל את כל ענייני הבטיחות והחברה אחראית, באחריות שילוחית, למחדלים שלו.
"חובתו של המעביד היא כפולה: להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לקיומה. עליו לרכז פיקוח ולוודא ביצוע… במסגרת חובותיו כלפי עובדו, על מעביד לדאוג לספק לו כלי עבודה ומכשירי עבודה שלא יהיו בהם סיכונים, להדריכו כיצד להשתמש בהם ואף לפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים… ידוע הוא, ועל מעביד לקחת זאת בחשבון, שעובד עלול להיות בלתי זהיר במהלך העבודה ובלהט העבודה, אף אם הוזהר מפני סיכונים. לא די, על-כן, באזהרה לעובד מפני סיכונים, שעה שניתן למנוע סיכונים בדרך אחרת, ואפילו זולה יחסית. וגם זאת, בצד אזהרה והדרכה צריך שיהיה פיקוח נאות על כך שהעובד נוהג על-פי כללי הזהירות הנדרשים בעבודה", כתבה השופטת כהן בפסק הדין.
____________________________________________
