שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר על צעיר בן 23 חודשיים עבודות שרות לאחר שהיה בכיתה י"ב ניפץ בקבוק על ראשו של צעיר אחר וגרם לפציעתו. השופט שלא קיבל את בקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של הצעיר הורה לו לפצות את המתלונן בסך 4,000 שקלים. "חומרת העבירה במקרה זה מאפילה על יתרת השיקולים באופן שאינו מאפשר לבטל את הרשעתו. ביטול ההרשעה עלול להעביר מסר מקל מדי בעבירות אלימות סתמיות שכאלה, שמסכנות חיים", כתב השופט מזרחי בגזר הדין.
עוד בפלילים:
הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של פציעה, כאשר לפני מספר שנים, כשהיה הנאשם תלמיד כיתה י"ב והוא עמד בתור העלייה לאוטובוס במודיעין במטרה לנסוע למסיבת פורים, אחז בידו בקבוק בירה מזכוכית. לצד הנאשם עמדה קבוצת נערים נוספת, תלמידי כיתה י"א.
להילחם בנגע האלימות
בנסיבות אלה, החל דין ודברים בין הנאשם לבין אלו העומדים בתור, וביניהם שניים שהחלו דחיפות הדדיות. אחד מהם ניסה להרחיק את הנוכחים במקום, וביניהם את הנאשם, מהשני ובתגובה לכך קרב הנאשם אליו והכה בראשו באמצעות בקבוק הזכוכית שבידו, שהתנפץ על ראשו. עקב כך, נגרמו למתלונן חתך בסמוך למצחו, שריטות על צווארו, על יד שמאל, על אפו, על לחיו ודם ניגר מראשו.
השופט מזרחי ציין כי הנאשם ביצע עבירת אלימות חמורה וכתב בהחלטתו כי עבירת הפציעה בה הורשע הנאשם, ועבירות האלימות בכללותן, תכליתן שמירה על שלמות גופו של האדם, בטחונו וחייו – מדובר בעבירות אלימות כלפי הגוף עם השלכות מרחיקות לכת על הנפגע ובפסיקה נקבע הצורך למגר בענישה מחמירה, את התופעה שהפכה לנגע של ממש. עוד הוסיף השופט כי בית-המשפט העליון קבע לא אחת בפסיקותיו, כי יש להוקיע את התופעה ולעקור את נגע האלימות שפשה בחברתנו. בית-המשפט העליון הורה, כי תפקיד בית-המשפט הינו לגזור עונשים מחמירים ומרתיעים, אשר ימגרו את מקרה האלימות.
ביטול ההרשעה יעביר מסר מקל
"שוב נתקלים אנו בעבירת אלימות חסרת פשר על וויכוח של מה בכך", כתב השופט מזרחי בגזר הדין. "השימוש בבקבוק הזכוכית וניפוצו על הראש הוביל לחבלה ויש לומר כי בנס לא גרם הנאשם לחבלה חמורה מכך. הענישה חייבת להשיב לנאשם כגמולו, להרתיעו ולהרתיע את הרבים שכמותו, הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים סתמיים".
השופט מזרחי הסביר בגזר הדין מדוע הוא לא מבטל את הרשעת הצעיר: "שקלתי בכובד ראש את מכלול הטיעונים שנשמעו אני סבור, כי אין מקום לקבל את העתירה לביטול ההרשעה, וזאת משום שמלבד גילו הצעיר בעת ביצוע ההרשעה, העדר עבר פלילי והעובדה כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, מפרנס את עצמו ואת בני משפחתו, לא מצאתי להעדיף את השיקול האינדיבידואלי על פני השיקול הציבורי, כאשר מדובר בעבירת אלימות כה חמורה. התמונה החיובית שהציג הנאשם, הינה תמונת מצב של נאשמים מעשה יום-יום ואין להוביל מצב דברים שבמסגרתו יהפוך החריג של אי ההרשעה לכלל. חומרת העבירה במקרה זה מאפילה על יתרת השיקולים באופן שאינו מאפשר לבטל את הרשעתו. ביטול ההרשעה עלול להעביר מסר מקל מדי בעבירות אלימות סתמיות שכאלה, שמסכנות חיים".
___________________________________________________
