שופט בית משפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל, גזר שלוש שנות מאסר, על תושב מזרח ירושלים, בן 26, שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של מגע עם סוכן חוץ חברות בארגון טרור ועבירה של פעולה ברכוש טרור. בין השאר היה מעורב בקניית זיקוקים שישליכו אותם על השוטרים בהר הבית.
על פי כתב האישום בשנת 2019 הצטרף הנאשם כסטודנט לארגון "אלכותלה אלאיסלאמיה", שהוכרז ארגון טרור ע"י ממשלת ישראל. בשנת 2019 שימש הנאשם אחראי על הארגון באוניברסיטת אלקודס באבו דיס באותה שנה, פנה אל הנאשם פעיל בארגון ולבקשתו, הסכים להשיג תמיכה כספית לצורך פעילות הארגון באוניברסיטה. זמן מה לאחר מכן, העביר הנאשם לאותו פעיל סכום של 800 שקלים.
תמיכה כספית לחמאס
לאחר מכן, באותה שנה, עמד הנאשם בקשר עם פעיל חמאס שאינו נמצא בישראל. הנאשם חשד שהוא פעיל חמאס, אך נמנע מלברר זאת, הוא ביקש ממנו תמיכה כספית לפעילות הארגון, והלה נענה. בהתאם לכך, העביר פעיל החמאס לנאשם דרך שליח, במספר העברות ולאורך מספר חודשים, סכום של 1,000-2,000 דולר בכל העברה. הנאשם העביר כסף זה לפעילות הארגון באוניברסיטה.
לפי האישום השני, בראשית חודש פברואר 2020, קשר הנאשם לרכוש זיקוקים כדי לירות אותם לעבר כוחות הביטחון במסגד אל-אקצה בליל אל-קדר. החבורה הציעה לאדם נוסף לקחת חלק בתוכניתם, אולם הלה סירב והם נסעו לחנות בישוב אלבירה, שם רכשו מבעל החנות, 4 קרטונים של זיקוקים.
התביעה ציינה כי המעשים בהם הורשע הנאשם, אינם בגדר פעילות תמימה של סטודנטים, שכן לא ניתן להתעלם מכך שהארגון בו פעל הוא ארגון טרור המגייס כספים ומקדם את פעילותו של ארגון חמאס. פסיקת בימ"ש העליון קבעה שהפעילות של הארגון היא אזרחית, אך קשורה לארגון טרור.
פגיעה בבטחון הציבור
השופט כרמל ציין בגזר הדין כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם באישום השני, נפגעו הערכים המוגנים שעיקרם בטחון המדינה ושלום הציבור, וכן גם הערך של ביטחונם ושלומם של אנשי כוחות הביטחון ויכולתם להשליט סדר ולמלא תפקידם. הנאשם פעל בצוותא לרכישת זיקוקים לשם יידויים לעבר כוחות הביטחון במסגד אל אקצה.
"הנאשם וחבורתו", נכתב בגזר הדין, "רכשו כמות גדולה של זיקוקים והתכוונו לרכוש כמות נוספת בטרם נתפסו. הם עשו כן לאחר מאמצים וניסיונות קודמים שכשלו, וניסו לטשטש את עקבותיהם, באופן המעיד על דבקותם במטרה ונחישותם להביא לפגיעה מוצלחת בשוטרים ובחיילים. אין צורך להכביר מילים אודות כוחם הקטלני של זיקוקים, שבכוחם להמית אדם, והחומרה שבעבירה זו הנה ברורה. אמנם בסופו של דבר לא נגרמו ממעשיו של הנאשם נזקים ידועים ותוכניתו לא יצאה אל הפועל, אך פוטנציאל הסכנה הגלום במעשים הוא רב ובגין עבירה זו מתחייבת ענישה ממשית ומוחשית".
השופט הוסיף: "לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בביצוע המעשי, שתרמה לייעול ההליך ולחיסכון בזמן שיפוטי, וכן החרטה שהביע. לחובת הנאשם נזקף גם עברו הפלילי, בגינו נדון למאסרים בפועל ולמאסרים מותנים. הנאשם ביצע את המעשים בעת שתלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי ברי הפעלה בגין הרשעות קודמות, באופן המלמד על כישלון ההרתעה בעניינו".
___________________________________________________________________
