שופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, גזר 14 חודשי מאסר ו-6,000 שקלים קנס על תושב לוד, נתפס נוהג תחת השפעת סמים וברשותו סמים וכאשר נעצר התחזה לאחיו ונגח בראשו של השוטר ופצע אותו. כמו כן בית המשפט שלל את רישיונו ל-31 חודשים.
על פי עובדות כתב האישום, במהלך תצפית על מתחם מגורים מסוים בתחומי העיר לוד, הבחינו השוטרים בנאשם יוצא מתוך המתחם ונהג ברכב במשך מספר דקות בהיותו תחת השפעת סמים עד אשר השוטרים סימנו לו לעצור. השוטרים ניגשו לרכב ושאלו את הנאשם לשמו והוא הציג את עצמו בכזב בשמו של אחיו ובבדיקת זהותו במסוף הבחינו שהתמונה אינה תואמת את מראהו של הנאשם.
השוטרים ביקשו מהנאשם לצאת מהרכב ולהוציא את תכולת כיסיו. הנאשם הוציא מהכיס קופסת סיגריות ונתן אותה לשוטר ובא נתפס שקית ובה חומר מסוג חשיש במשקל 0.3434 גרם נטו. השוטרים הודיעו לנאשם שהוא מעוכב לחקירה ובתגובה החל הנאשם לקלל את השוטרים ולהניף את ידיו ורגליו באוויר. בתגובה, הזעיקו השוטרים גיבוי למקום.
בהמשך, כך נטען, הגיע למקום שוטר נוסף שהעביר את הנאשם לרכב אחר במטרה להעבירו לתחנת המשטרה. עם כניסתו של הנאשם לרכב, נגח הנאשם באפו של השוטר וכתוצאה מכך נגרם לו דימום באף.
בגלל משבר הקורונה
לאחר שמיעת הראיות, הנאשם זוכה מהעבירה של ניסיון להשמדת ראיה שיוחסה לו בכתב האישום והורשע בביצוען של החזקת סם לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה ברכב בשכרות והתחזות לאדם אחר.
ההגנה טענה שהרישום הפלילי של הנאשם איננו מכביד. בנוסף, טענה שהנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים ולא עבד במשך תקופה ממושכת וזאת לאור משבר התפשטות נגיף הקורונה ורק לאחרונה מצא מקום עבודה. לכן, ההגנה טענה שיש להאריך את המאסרים על תנאי ולהורות על קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות בדבר התאמתו של הנאשם לבצע עבודות שירות.
[gravityform id="2" title="false" description="true" ajax="true"]
אין נסיבות מיוחדות
"לא התרשמתי", כתב השופט בגזר הדין, "שקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות פסילה לתקופה קצרה יותר משנתיים. הנאשם ביצע את העבירות מושא כתב האישום שעניינן החזקת סם ונהיגה בשכרות, שישה חודשים לאחר הרשעתו בעבירת סמים בבית משפט השלום בקריית שמונה וכן שלושה חודשים לאחר הרשעתו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה".
לדבריו, די בפרק הזמן הקצר שחלף על מנת לקבוע שאין נסיבות מיוחדות שמצדיקות חריגה מתקופת הפסילה המינימאלית של שנתיים.
"בנוסף, הוסיף השופט, "סעיף 63 לפקודת התעבורה קובע שמי שעובר עבירה לפי סעיף 62(3) דינו מאסר 3 שנים אך לא פחות מחודש ימים. לבית המשפט נתונה סמכות שלא לפסוק תקופת מאסר מינימום של חודש אם ראה שנסיבות העבירה מחייבות זאת. גם כאן, לא התרשמתי שקיימות אצל הנאשם נסיבות מיוחדות שמצדיקות סטייה מעונש מאסר חובה של חודש".
__________________________________________________
