שופטת בית משפט השלום באשקלון, טל לחיאני שהם, גזרה 9 חודשי מאסר בפועל על אדם שלקח אופניים חשמליים לא שלו ותקף את בעל האופניים כאשר השליך לעברו אבן. הנאשם שהורשע בביצוע עבירת פציעה בנסיבות מחמירות ועבירת התנהגות פרועה במקום ציבורי, ישלם גם פיצוי של 3,000 שקלים למתלונן.
ריב על אופניים חשמליים
על פי כתב האישום, הניח תושב אשקלון את האופניים החשמליים שלו בכניסה לבניין בעיר, סמוך לבניין בו הוא מתגורר. למקום הגיע הנאשם למקום וניסה לקחת את האופניים תוך שסבור כי הם האופניים שלו. בשלב זה, הגיעו המתלונן ואדם אחר למקום והבחינו בנאשם כשהוא אוחז באופני המתלונן והטיחו בנאשם כי אלה שייכים למתלונן, והאחר הכה את הנאשם בעורפו.
המתלונן נפגע בראשו
בהמשך לכך, נטען בכתב האישום, הרימו אבן וזרקו אותה לכיוון הנאשם, וזו פגעה ברגלו. מיד ובסמוך, ניגש הנאשם לגינה הסמוכה למקום, הרים אבן גדולה וזרק אותה לעבר ראשו של המתלונן. כתוצאה מהאמור, נגרם למתלונן פצע בדמות חתך עמוק בראשו. משהגיעו למקום שוטרים שביקשו לעכב את הנאשם לחקירה, הוריד הנאשם את מכנסיו ותחתוניו ואמר: "על הזין שלי האנשים וכולם פה מסביב", והחל להשתולל ולהתפרע תוך שהוא נמצא במקום ציבורי.
הסנגור טען כי דווקא עברו הפלילי של הנאשם הוביל לכך שלא נעשתה חקירה במקרה זה אלא הונחו הנחות על ידי היחידה החוקרת, ואותו אדם שהשליך את האבן אף לא זומן לחקירה, זאת על אף טענות הנאשם כי פעל כפי שפעל לאחר שהופעלה כנגדו אלימות מצד אותו אדם. לטענתו, אם הייתה נעשית חקירה, סביר כי אף כנגד אותו אדם היה מוגש כתב אישום בגין תקיפתו את הנאשם במכת אגרוף בעורפו וכן בגין השלכת האבן לעברו, אשר במקרה פגעה ברגלו ולא בראשו, ויתכן שאף כנגד המתלונן, כמבצע בצוותא.
השופטת ציין כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני. זאת בשים לב מחד גיסא, להיעדר תכנון מוקדם ולאלימות שננקטה קודם כלפי הנאשם על ידי אותו אחר, ומאידך גיסא להצטיידות הנאשם באבן הגדולה, לנזק שנגרם למתלונן ולפוטנציאל הנזק המשמעותי אשר היה קיים בהשלכתה לעבר ראשו של המתלונן. כמו כן, כך לפי השופטת, בשים לב לכך שהנאשם לא חדל ממעשיו לאחר הגעת השוטרים והמשיך והתנהג בצורה פרועה.
השופטת: אין הצדקה להקלה משמעותית בעונש
"עצם העובדה כי האחר והמתלונן לא נחקרו ולא הועמדו לדין בשל האירוע, אינן מצדיקות הקלה כה משמעותית בעונש", נכתב בגזר הדין. "התקיפה המיוחסת לאחר היא מכה בעורף וזריקת אבן לרגלי הנאשם – מעשים שלא גרמו לחבלה לנאשם, בעוד לנאשם מיוחסת זריקת אבן גדולה אשר הושלכה לעבר ראשו של המתלונן, ופציעה משמעותית שהצריכה טיפול בבית החולים".
השופטת הוסיפה: "אדמה טענתו זו של ב"כ הנאשם למעין טענה ל"אחידות ענישה". אלא שכידוע, טענה זו איננה חזות הכל, ובמקרה דנן, כאמור, קיימים שיקולים המונעים את האפשרות לחרוג ממתחם הענישה ושמובילים לכך שלא ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד. מה גם שלא ניתן להשוות בין מעשי האחר למעשיו של הנאשם. בסופו של יום, העובדה כי משטרת ישראל לא מיצתה את החקירה הפלילית, בנסיבות האירוע שלפניי, אינה מצדיקה התעלמות משיקולים נוספים בענישה".
________________________________________________________