עבירות אלימות ככלל הן מהעבירות הקשות ביותר בהן דן בית המשפט. בין אם מדובר באלימות שהובילה לפציעה או לתוצאה חמורה מכך, השופטים מעניקים משמעות רבה להענשה של עבריינים אלימים.
על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירות אלימות במשפחה – עבירות שזכו לחקיקה נפרדת ולהתייחסות שונה מכלל עבירות האלימות.
עבירות אלימות במשפחה עומדות בפני עצמן, וניתן לראות זאת בחקיקה ובגישה קפדנית של הרשויות בכל נוגע לעבירות אלה.
עבירות אלה, המשויכות לדין הפלילי, כוללות סכסוכים, מאבקים ורבליים ופיזיים, הפרות אמון, קשרי תלות, אמוציות ועוד.
מעל לכל, מרחפת העובדה הקריטית, כי מדובר בעבירות, אשר פוגעות באנשים בעלי קירבה משפחתית, כולל ילדים הקשורים בצורה הדוקה למי מהנפגעים ולמבצעי העבירות.
המחוקק רואה בחומרה ביצוע עבירות בתוך המשפחה ולכן מתאפשרת ענישה מכבידה למי שמוגדר כעבריין המבצע עבירות אלימות בתוך המשפחה.
ניתן לראות, כי בעוד החוק קובע עד שלוש שנות מאסר למי שהורשע בתקיפה כולל חבלה, הרי שמי שיורשע בתקיפת בן זוג החוק מאפשר ענישה של עד 6 שנות מאסר, ואף חמור מכך, מי שיורשע בתקיפת חסר ישע או קטין, יאשר החוק ענישה של עד 7 שנות מאסר. יתרה מזאת, יכול העונש להתרחב ולגדול במקרים של חבלה חמורה.
כל סוגי האלימות במשפחה מוגדרים כאסורים בתכלית האיסור על פי החוק, גם אם מדובר באלימות מילולית, פיזית, כלכלית או מינית.
חקירת ילדים בדיוני אלימות במשפחה
חקירת ילדים עד גיל 14 מתבצעת בידי חוקר ילדים ונוער שהוסמך לעשות כן.
חקירת ילדים תמיד תהיה מוקלטת בוידאו כך שניתן יהיה לראות את הילד בעת חקירתו ולרבות את שפת גופו והבעות פניו.
כמו כן, ילדים יפגשו גם עם עובדים סוציאליים או פסיכולוגים, שעברו הכשרה מיוחדת לחקירת ילדים. על קטינים לא מוטלת החובה להופיע בבית המשפט, אלא אם כן חוקר ילדים מאשר זאת בדו"ח מיוחד.
אם אינו מאשר זאת, יעיד חוקר הילדים בבית המשפט במקום הילד על אשר סיפר לו הילד בחקירתו.
לכן, לא ניתן להרשיע נאשם בעבירה פלילית רק על סמך עדות חוקר הילדים ועדותו זקוקה לראייה מסייעת נוספת שתהיה נפרדת מעדותו של חוקר הילדים.
כלומר, גם כאשר חוקר הילדים מאמין לילד הנחקר וגם אם בית המשפט מאמין לילדים ולעדות המוסרטת, עדיין יש צורך בראיה נוספת.
את כל התהליך, אם בחדרי החקירות של המשטרה ואם בבתי המשפט, מומלץ לעשות לצד עורך דין מנוסה שבקיא בחוק ובתקנות בתחום זה.
