עיריית קריית שמונה וראש העיר אביחי שטרן, הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, בבקשה שיורה למועצה האזורית גליל עליון לבטל את החלטתה לגבות אגרת חנייה בגדות הירדן ומקורותיו. "זו זכות הציבור להגיע בחופשיות וללא תשלום למשאבי הציבור", נכתב לבית המשפט.
על פי העתירה, מדובר ב"זכות הציבור להגיע, בחופשיות, ללא תשלום למשאבי הציבור, משאבי טבע, גדות הנחלים הזורמים בצפון הארץ ואשר מצויים בשטח שיפוטה של המשיבה, מועצה אזורית הגליל העליון".
מדירים את התושבים מקניין ציבורי
לדברי העותרים, נוכח שטחה הרחב של המועצה האזורית הגליל העליון היא מכילה משאבי טבע לאומיים רבים – הנחלים הזורמים מצפונה של הארץ ועד לכנרת ובכלל כך נחל הדן, החצבני, בניאס ויובליהם ואף נהר הירדן, על יובליו.
לאחרונה, החליטה המועצה האזורית הגליל העליון לגבות אגרת חניה מכל מי שאינו תושב המועצה במספר חניונים המהווים גישה לנחלים שונים. למעשה, אם נביט סביב הנחלים יוצא, כי תושבי עיריית קריית שמונה הם התושבים המרכזיים הנדרשים לשלם בעד הגישה לנחלים הסמוכים לשטח העירייה.
"רצון לייצר מקור הכנסה"
הטעם שבבסיס ההחלטה לגביית אגרת החנייה, אשר בוארה על ידי המועצה, הוא ה"רצון לייצר מקור הכנסה לטיפול במפגעים שמשאירים מטיילים בנחלים". "החלטה זו", כך לפי העתירה, "משמעה להרחיק ולהדיר את תושבי המדינה, ובכללם תושבי קריית שמונה, מקניין ציבורי התקבלה שלא כדין ונעשית בלא סמכות".
בין השאר מציינים נציגי קריית שמונה, כי המועצה החילה על שטח הנחלים את חוק העזר חנייה. אלא מאי, נשתכח מן המועצה כי זו התקינה חוק עזר ייחודי החל ספציפית על שטח הנחלים, המסדיר גם את נושא החנייה. מדובר בנורמה ספציפית הגוברת על נורמה כללית. טיעון משפטי זה הוא טיעון בו מחזיקה המועצה. כך, כמפורט להלן, בפסק דין שענייננו מערכת היחסים החוקית שבין חוק העזר חניה לבין חוק העזר החל על הנחלים, טענה המועצה, טענה שהתקבלה, לפיה בשטח הנחלים לא חל חוק העזר חניה אלא חוק העזר החל על הנחלים.
השטחים בבעלות המועצה?
מעמדת המועצה בפני בית המשפט עולה, מפורשות, כי חוק העזר חניה אינו חל על שטח הנחלים, פשיטא כי לא ניתן להחיל בו את חוק העזר חנייה ולגבות אגרה מכוחו. ויוטעם, לא חל כל שינוי משפטי או עובדתי המצדיק שינוי בטיעון משפטי זה. עוד מצוין כי גביית אגרת חניה לצרכי מימון עבודות ניקיון והסדרת הנחלים אינה עומדת בתכלית מטרת אגרת החנייה ותכליתו וייעודו של חוק העזר חנייה. לא ניתן לממן באמצעות אגרה שייעודה הסדרת חניה שירות אחר – מימון ניקיון הנחלים. ניתוק הזיקה בין האגרה לשירות מביא לידי כך שמדובר בגביית מס, שלא על פי סמכות שבחוק.
עוד הוסיפו כי מאחר ושטחי הנחלים אינם בבעלות המועצה ואין למועצה כל זכות קניינית בהן, המועצה אינה יכולה לבצע בשטחים אלה פעילות מסחרית או מעין מסחרית ללא קבלת אישור הבעלים.
"למיטב ידיעת העירייה", נכתב לבית המשפט, "לא התקבל אישור כאמור וגביית דמי כניסה, במסווה של דמי חנייה, נעשה שלא כדין ללא סמכות, תוך שקילת שיקולים זרים, ביצוע אפליה אסורה של תושבי קרית שמונה למול תושבי המועצה אשר פטורים מתשלום בעד הכניסה לנחלים, פגיעה בזכות השוויון, תוך פגיעה בחופש התנועה, בהעדר מידתית, העדר סבירות, אגב מניעת גישה מהציבור למקרקעי ייעוד ומשאבי טבע".
