נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות, פרסמה נוהל 2-21 בנושא גישור פלילי בבתי המשפט. הנוהל הוא פועל יוצא של אימוץ המלצת צוות שמונה לבחינת הצורך לקבוע מתכונת אחידה לניהול הליכי הגישור הפלילי בבתי המשפט השונים. הנוהל מגדיר, בין השאר, כי השתתפות בהליך הגישור הפלילי מותנית בייצוג הנאשם ובהסכמת הצדדים וכי הוא יהיה חסוי מפני השופט שדן בתיק.
אולי יעניין אותך:
קיצור הזמן
הגישור הפלילי מהווה פרקטיקה מקובלת בבתי המשפט. הוא מתקיים בפני שופט מגשר, שאינו השופט אשר שומע את הליך ההוכחות בתיק. מטרת הגישור הפלילי לסייע לצדדים להגיע לתוצאה מוסכמת, תוך שמירה על האינטרס הציבורי וזכויות הנאשם, ובמקביל צמצום שלבי בירור ההליך וקיצור הזמן הנדרש לניהולו. זאת בדרך כלל בשלבים ראשוניים של ההליך וטרם שהונחה תשתית עובדתית מלאה ונשמעו טיעונים משפטיים מפורטים.
הנוהל המתפרסם כעת מסדיר את דרך ניהול הגישור הפלילי וקובע כי ההשתתפות בהליך הגישור הפלילי מותנית בייצוג הנאשם ובהסכמת הצדדים; תוכנו של הליך הגישור הפלילי חסוי מפני המותב הדן בהליך העיקרי; השופט המגשר יכול לקבל את חומר הראיות לעיונו, לבחון את הראיות בתיק ואת עוצמתן, לשמוע את הטענות בעל-פה, לקבל עיקרי טיעון בכתב, ולאמוד את סיכוי ההרשעה (במלוא כתב האישום או בחלקו), את העונש הצפוי לנאשם אם יורשע בדין וכן להציע לצדדים להגיע להסכמות קונקרטיות.
הערות מאיגוד מרכזי הסיוע
ממערכת בתי המשפט נמסר כי היא "רואה חשיבות רבה בהליך הגישור הפלילי ובקביעת הוראות המסדירות אותו תוך האחדת דרך ניהולו בבתי המשפט השונים. מסקנות הצוות לבחינת הגישור הפלילי כללו המלצות רבות ומבורכות בנוגע לניהול הליך הגישור הפלילי שאינן מוסדרות כיום".
עוד נמסר: "ההמלצות הן פועל יוצא של עבודה מקצועית מאומצת של הצוות אשר גובשו לאחר קבלת הערות מגורמי חוץ ובכללם פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, חטיבת התביעות במשטרה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כמו כן, התקבלו הערות מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית".
