מנכ"ל מוזיאון ישראל, פרופ' עידו ברונו: "'התערוכה מתארת את גורל האמנות באירופה בשנות ה-30 וה-40 החשוכות ומעוררת דיון נוקב בקשר שבין אמנות למוסר ובין טעם אישי לטעם השלטון. הנסיבות ההיסטוריות שהובילו את רוב היצירות הללו לידיו של גורליט מחייבות אותנו לחשוף את העבודות ואת הסיפור לעיני הציבור בישראל.
בחירות גורליות: אמנות מאוסף גורליט
24 ספט' 2019 – 24 ינו' 2020 אוצרת: שלומית שטיינברג מעצבת: ליסה בלכמן
בשנת 2012 נתגלה במפתיע בדירה פרטית ברובע שוואבינג שבמינכן מצבור עצום של יצירות אמנות. הידיעה על מציאת האוסף בביתו של הקשיש הבודד קורנליוס גורליט העלתה מאוב את אביו ובעליו המקורי של אותן יצירות אמנות, ד"ר הילדברנד גורליט, מי שהיה מנהל מוזיאונים, בעל גלריה וסוכן אמנות בשירות הרייך השלישי.
התערוכה "בחירות גורליות" – ובה כ-100 יצירות אמנות שונות מאוסף גורליט – מציגה לראשונה לציבור בישראל ציורים, רישומים ופסלים מן האוסף בן 1590 היצירות ומפנה זרקור אל מחקר המוצאות (Provenance Research) ששוקדים עליו מאז 2013 חוקרים בגרמניה ובשווייץ, בניסיון לאתר את בעליהן של היצירות ולהשיב אותן ליורשים החוקיים של הבעלים היהודים שהיצירות נבזזו מהם.
בין היצירות בתערוכה – ציורי-שמן של גוסטב קורבה, אדואר מאנה ואוגוסט רנואר; רישומים של פרנסואה בושה, אונורה פרגונר, אובר רובר, א'זן דלקרואה, פול גוגן וז'ורז' סרה; והדפסים של מיטב אמני "הגשר" הגרמנים – אריך הקל, קרל שמידט-רוטלוף, ארנסט לודוויג קירכנר, ואמיל נולדה. לצד כל יצירה שתוצג תפורט ההיסטוריה של מוצאותיה.
בתערוכה מוצגות יצירות שגורליט אסף בשתי תקופות שונות לחלוטין זו מזו: הראשונה, בשנות ה-20 וה-30 על רקע האקלים התרבותי הנועז של רפובליקת ויימאר והפתיחות העצומה של אותם ימים. לעומתן, התקופה השנייה, עם עליית הנאציונל-סוציאליזם לשלטון, מאופיינת בציורים שרכש גורליט למטרות מסחר ומציגה אמנות שמרנית ברוח האסתטיקה הארית של המשטר הנאצי.
"באמצע שנות ה-30 נאספו 21,000 יצירות ממוזיאונים ברחבי גרמניה; היו אלה יצירות שהשלטון פסק כי אינן ראויות להיקרא אמנות. מקצתן שרפו, ואחרות נשלחו לתערוכה 'אמנות מנוונת' שנדדה מ-19 ביולי 1937 עד שנת 1941 ברחבי גרמניה ואוסטריה ככלי שרת תעמולתי" מסבירה אוצרת התערוכה שלומית שטיינברג. "עם פירוק התערוכה הנודדת קיבלו ארבעה סוחרים וגורליט בתוכם, רשות מלשכת סוחרי האמנות הממשלתית לרכוש מהמצבור יצירות 'מנוונות' ולמכור אותן מעבר לגבולות גרמניה עבור מטבע זר.
התחקות אחר אילן היוחסין של משפחת גורליט מגלה סבתא יהודייה, אליזבת מרקוס-לוואלד, שהתנצרה ב-1847. שורשים אלה לא מנעו מגורליט להתעלם ממצוקתם של אספנים יהודים שהיו בין לקוחותיו ולרכוש מהם יצירות טובות במחירים נמוכים, ולעומת זאת השורשים נשלפו בשעת הצורך כדי לנקותו מכל חשד כשנחקר בידי הצבא האמריקני על שיתוף-פעולה עם הנאצים.
"עד היום יש מן הסתם ברחבי אירופה אוספים פרטיים סמויים מן העין שיש בהם יצירות שנבזזו באופנים שונים מיהודים. אוסף גורליט נחשף לגמרי במקרה". מוסיפה שטיינברג. "הילדברנד גורליט היה ספק מושיע של יצירות אמנות מודרנית, ספק משתף-פעולה עם משטר אפל – שיתוף-פעולה שבעקבותיו אף גרף לכיסו סכומי עתק. הוא היה ידען גדול באמנות בת-זמנו, וגם מי שככל הנראה ניצל מצוקה של יהודים שנאלצו להיפטר מאוספיהם כדי למלט את נפשם".
פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל: "'בחירות גורליות' מתארת את גורל האמנות באירופה בשנות ה-30 וה-40 החשוכות ומעוררת דיון נוקב בקשר שבין אמנות למוסר ובין טעם אישי לטעם השלטון. התערוכה מדגימה כיצד הצטלבה החרמת נכסי היהודים עם השתלטות הנאצים על התרבות ובתוכה ניסיונם להעלים כליל את האמנות שהם ראו בה "מנוונת".
"מוזיאון ישראל רואה חובה היסטורית בהצגת התערוכה", מדגיש פרופ' ברונו, "הנסיבות ההיסטוריות שהובילו את רוב היצירות הללו לידיו של הילדברנד גורליט הן שמחייבות אותנו לחשוף את העבודות ואת הסיפור לעיני הציבור".
התערוכה היא פרי שיתוף פעולה חשוב בין מוזיאון ישראל למוזיאון לאמנות של ברן, בעליו של האוסף מתוקף ירושה, והמוזיאון לאמנות של גרמניה בעיר בון. זוהי התצוגה החמישית במספר של האוסף, קדמו לה שתי תערוכות בברן, אחת בבון ואחת בברלין.
