פטירתם של אנשים גורמת לריק ולחלל גדול אצל בני המשפחה. לצד ההתמודדות הנפשית הלא פשוטה, חשוב לבצע מספר הליכים הנוגעים ללכתו של הנפטר.
חלק מאותם הליכים נוגעים לירושה ועזבונו של המנוח ולחלוקתם לבני המשפחה.
הליכתו של אדם לעולמו מביא לסיטואציה בה יש לחלק את עיזבונות ליורשיו וזאת בהתאם להוראות החוק ובמקרים בהם השאיר צוואה יש לפעול על פי הכתוב בה.
במסגרת הצוואה קובע הנפטר מי הם האנשים להם הוא מוריש את ממונו ורכושו ומהו אופן החלוקה ביניהם. למרות רצונם של רבים להפוך יורשים של ממון ונכסים, מאפשר החוק בישראל ליורשים להימנע מלהיות כאלו כשאין הם מעוניינים בכך.
לא בכל ירושה קיימים נכסים וממון אשר יכולים לשפר באופן דרמטי את מצבם של כלל היורשים או חלקם.
לא פעם, מותיר אחריו הנפטר לא רק ירושות מורכבות ומעטות, אלא גם חובות שיכולים להכביד על היורשים. במקרים אלו, בהם נותרו חובות, ישנם יורשים המעדיפים באפשרות של הסתלקות מכלל הירושה.
הסדרת נושא הירושות, הצוואות והעיזבונות נעשה במסגרת חוק הירושה.
במסגרת החוק ישנה הקביעה שאין חובה של היורש לקבל על עצמו את הירושה אם אינו מעוניין בכך. ההסתלקות מהירושה נעשית בדיעבד לאחר פטירת המנוח. על אותו יורש אשר וויתר על חלקו, לקחת בחשבון שהוויתור על חלקו משמעו, מבחינה משפטית, שמעולם לא היה יורש.
איך בעצם ניתן לבצע הסתלקותו של יורש מן הירושה?
זכות זו ניתנת ליישום לאחר לכתו של המנוח ולפני שעזבונו חולק בין היורשים.
ההסתלקות מהירושה יכולה להיות כזו בה היורש מוותר על עזבונו מבלי להעבירה לאדם אחר. במקרה שכזה חלקו יועבר ליורשים על פי הנוהל הקבוע בחוק.
דרך נוספת להסתלקות היא באמצעות מציאת יורש אשר מוכן לקבל על עצמו את חלקו של היורש אשר בחר להסתלק. העברה זו מותרת לבן זוגו של המנוח, לאחיו או למי מצאצאיו. חשוב להדגיש שליורש הזכות לוותר על חלק מסוים בירושה ולקבל על עצמו חלקים אחרים שלה.
על מנת לבצע בפועל את ההסתלקות, על היורש להגיש תצהיר לרשם הירושות ובו מפורט חלקו בירושה עליה הוא מוותר. במקרים בהם ישנו רצון להעביר את חלקו לבן משפחה אחר עליו לציין בתצהיר את שם האדם אליו מועבר חלק זה. על מנת שרשם הירושות יסכים ויאשר את הסכם ההסתלקות, חייב ההסכם להטיב עם בן זוגו של המנוח, ילדיו ואחיו ולהתרחש לא בתמורה לכסף או נכס שהובטח למסתלק. הסתלקות מירושה כאקט שלא בתום לב אשר נעשה כחלק מתרמית לא יגיע לכדי אישור.
לא פעם, ליורש המיועד בעצמו ישנם חובות כשנושיו הרבים מתדפקים על דלתו.
במקרה זה ייתכן והיורש ירצה להימנע מקבלת הירושה שיש וחלקה הגדול יועבר לכיסוי חלק ניכר מחובותיו (במיוחד במקרים בהם היורש נמצא בסטטוס של פושט רגל).
בסיטואציה שכזו יטענו נושיו של היורש שבחירתו בהסתלקות לא נעשתה בתום לב אלא נבעה מרצונו לשמור על נכסיו וממונו במסגרת המשפחה.
על הנושים להוכיח כי הבחירה בהסתלקות נעשתה שלא בתום לב והיא משמשת ככלי ומסך עשן לשמירה על נתח הירושה של המסתלק, אשר יש וייהנה בעתיד בדרך אחרת מהירושה שיועדה לו למרות אקט ההסתלקות.
מהם המקרים בהם הסתלקות מירושה היא הדבר הנכון לעשות?
בראש ובראשונה הסתלקות מירושה מהווה אקט כדאי במקרים בהם קבלת הירושה עשויה לגרום לנזק כספי משמעותי ליורש וזאת בדמות תביעות חוב שיש לנפטר המוגשות על ידי נושיו.
קיימים מקרים בהם מבצע היורש הסתלקות על מנת לזכות בפטור ממס בהעברה, למשל, של נכס נדל"ני.
ישנם מקרים בהם יורש בוחר לוותר על חלקו למען שאר היורשים וזאת למול הכרתו בעובדה שמצבם הכלכלי רע והוא עצמו אינו זקוק לירושה כמותם.
חשוב כמובן להבין שעל מנת לצלוח את הליך ההסתלקות מירושה באופן נכון ומטיב חשוב להיוועץ בעורך דין העוסק ומכיר מקרוב את תחום דיני הירושה. כך יוכלו היורשים לבצע הסתלקות על פי החוק והנהלים המחייבים, תוך הבטחה וביסוס הסתלקותם מתוך מקום ענייני ולא אינטרסנטי.
