רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס במחצית הראשונה של שנת 2019 על הכנסת כספים והוצאתם מגבולות המדינה. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על סך 780 אלף שקלים.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50 אלף שקלים במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12 אלף שקלים במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
מהקובץ עולה כי 61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי. 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין. עוד עולה כי ב-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי. נתון נוסף הוא כי כ-1/3 מהמפרים אינם תושבי ישראל.
שיאן הקנסות
העיצום הכספי הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2019, העומד על סך 140 אלף שקלים, הוטל על איגור רודינקו. המפר, אזרח רוסיה, הגיע לישראל דרך נתב"ג לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשבכיסיו סכום בגובה 129,500 אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו, בניגוד לכל הגיון כלכלי.
מסיבה זו, כך אומרים ברשות המסים, הוועדה לא קיבלה את טענתו של המפר לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף שקלים.
הסליקה כספים ונתפסה
מרינה פנחסוב ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה, עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ, מרינה ובעלה עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115 אלף אירו ו-30 אלף דולר אמריקאי מוסלקים על גופה. לדברי פנחסוב, הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להסליק את הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. פנחסוב, שהכירה את חובת הדיווח, ובכל זאת לא דיווחה על הכספים הן ביציאה והן בכניסה לארץ, טענה כי הסליקה את הכספים משום שחששה מתשלום בגין ההצהרה. על פנחסוב הוטל עיצום כספי בסך 75 אלף שקלים.
הפרות חוזרות
מקרה נוסף שעולה ממקבץ ההחלטות של רשות המסים הוא של ניר ילוז, אזרח דנמרק. ילוז נכנס לישראל כשברשותו 25 אלף דולר ארה"ב, 55 אירו, 230 פאונד ו-22 אלף קרונה דנית. ילוז טען כי מקור הכספים מעבודתו כמוכרן שקדים קלויים בתקופת חג המולד בדנמרק, ויעדם הוא רכישת קרוואן בישראל. הוועדה קיבלה את טענותיו למקור ויעד הכספים והטילה עליו עיצום בגובה 5,000 שקלים. ל
אחר כחודשיים, ילוז נכנס בשנית לישראל ועבר במסלול הירוק בנתב"ג מבלי שדיווח על 20 אלף דולר ארה"ב, כ-17 אלף קרונות דניות ו-50 אירו שהיו ברשותו מעבודתו בדנמרק, לצורך רכישת קרוואן. מאחר שמדובר בעבירה חוזרת, פחות מחודשיים לאחר העבירה הקודמת, החליטה הוועדה להטיל עליו עיצום כספי בסך 20 אלף שקלים.
חיסכון או פעילות עסקית?
ארול נחמן נכנס לישראל דרך נתב"ג, מצויד במזומנים בשווי של כ-300 אלף שקלים, אשר לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדברי נחמן, נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100 אלף דולר ארה"ב.
לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104 אלף שקלים.
