שופט בית משפט השלום רמלה, דב גוטליב, פסק סך של 275 אלף שקלים, לתובעת שהגישה תביעת נזקי גוף, נגד חברת סיעוד, עקב החלקה בחדר המדרגות בבניין משותף. התובעת טענה כי עובדת החברה שמטפלת בקשישה בבניין, שפכה מים על רצפת השטח המשותף ובעקבות זאת היא החליקה ונגרמו לה נזקי גוף.
על פי התביעה, התובעת, בת 36, לפני מספר שנים, ירדה במדרגות הבניין המשותף בו היא מתגוררת, מהקומה השנייה לקומה הראשונה, כאשר ביד אחת אחזה במעקה וביד השנייה בסל כביסה ובנה הולך בעקבותיה. בעת שהתובעת הגיעה לקומה הראשונה של הבניין, סמוך לדלת דירה מספר 2 ,היא החליקה על הרצפה והרגישה רטיבות. באותה עת, הבחינה התובעת שדלת דירה מס' 2 בבניין פתוחה והמטפלת הסיעודית של קשישה שהתגוררה בדירה גורפת מים מתוך הדירה לאזור המדרגות של הבניין.
אחוזי נכות
בהמשך, הוזעקו לבניין בני המשפחה של התובעת ואמבולנס. התובעת פונתה לטיפול רפואי בבית החולים ברזילי. בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום האורתופדיה ועל פי חוות דעתו בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות בשיעור 10 אחוזי נכות בגין הפגיעה בקרסול וכן נכות בשיעור 7.5 אחוז בגין הצלקות הניתוחיות.
התובעת טענה כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הדריכה את המטפלת ביחס לסיכונים הטמונים בגריפת מים לאזור המדרגות הנמצאות בשטח המשותף של הבניין והיה עליה להנחות את המטפלת לגרוף מים לתוך הדירה או להזהיר את הדיירים בבניין מפני סכנת ההחלקה.
המטפלת בעדותה אישרה שהרצפה הייתה רטובה: "כן הייתה רטובה, הספקתי להעביר סמרטוט לבית ואמרתי עכשיו אני אמשיך עם המדרגות ביחד".
המטפלת אישרה
המטפלת אישרה בחקירתה שהתאונה אירעה בעת שהיא הוציאה מים לחדר המדרגות וכי לאחר שחזרה לתוך הבית התובעת מעדה: "שטפתי רגיל. הוצאתי מים ואז חזרתי לתוך הבית והיא מעדה".
כן בחקירתה של המטפלת התברר בנוסף שהיא המשיכה לגרוף מים, כיוון שנותרו עוד מים במקום.
שאלה: "אחרי שקרה כל האירוע המשכת לגרוף מים?".
תשובת העובדת: "המשכתי לשטוף רגיל.
שאלה: "כי היו בו מים?".
תשובת העובדת: "ברור".
"הדיירים לא הוזהרו"
נוכח הראיות שהובאו בפני בית המשפט, השופט גוטליב קבע כי התאונה אירעה כפי שמסרה התובעת בעקבות מים ששפכה המטפלת על רצפת השטח המשותף. "מהנתונים שהובאו לעיל", כתב השופט, "עולה כי התובעת החליקה ונחבלה בעקבות מים ששפכה המטפלת באזור השטח המשותף. המטפלת צריכה הייתה ויכולה הייתה לצפות כי מי מהדיירים שעושים שימוש בשטח המשותף עשויים להחליק ולהיפצע בעקבות המים. המטפלת לא ייבשה את המים ששפכה ואף לא נשארה במקום כדי להזהיר את מי מהדיירים, אלא כפי שהעידה, שפכה מים לאזור השטח המשותף ונכנסה פנימה לתוך הדירה".
עוד נכתב בפסק הדין: "בענייננו, לו הייתה המטפלת מזהירה את הדיירים בין באמצעות הצבת שלט ובין אם באמצעות כך שהייתה נשארת במקום ומוודא שהרצפה יבשה, ניתן היה בנקל למנוע את התאונה".
_________________________________________________
