מיום שהייתה מתנדבת נוער במד"א, רחלי איכר כהן חלמה להיות פראמדיקית בארגון. כמו כל מתנדבי נוער מד"א, היא נמנתה על צוות האמבולנס, הגיעה לחולים ולפצועים. בזירות השונות רחלי עמדה מקרוב על עבודתו המיוחדת של הפראמדיק וחלמה להגיע לשם. נסיבות חייה עיכבו אותה פעם אחר פעם, אולם לאחרונה, ולאחר 25 שנים של ציפייה, היא הגשימה את החלום.
רחלי החלה לעבוד במד"א ואף הכירה בארגון את מי שלימים הפך להיות בעלה. איציק כהן. הוא היה מורה מחנך מסור ואידיאליסט, בבית ספר יסודי בדרום תל אביב. בנוסף, התנדב במד"א בכל רגע פנוי, כחובש בכיר ונהג אמבולנס, מדריך, וכחבר ביחידת הכוננים. השניים נישאו ונולדו להם 3 ילדים.
ביום הולדתו ה-40 של איציק הוא לקה לפתע בדום לב, ולמרות מאמצי ההחייאה הממושכים שביצעה בו רחלי יחד עם צוותי מד"א, הוא נפטר, כשהוא מותיר אחריו את רחלי ושלושה ילדים קטנים.
רחלי קיבלה החלטה להמשיך בחיים למרות הכל, להיות מאושרת ולוודא שילדיה יהיו מאושרים, תוך כל ההתמודדות עם הכאב, הגעגועים והחיסרון. כדי להצליח בכך, היא התחילה לעבוד קרוב יותר לביתה במוקד 101 של מד"א באשדוד, והתאהבה מיד בתפקיד. "להיות שם ברגע הכי קשה בשביל מישהו ולעזור לו – אין דבר מספק מזה", היא אומרת.
רחלי ניגשה למיונים ואף התקבלה לקורס הפראמדיקים, כחלק מהשיקום שלה והבחירה בחיים, אולם אז הכירה את מי שעתיד להיות בעלה השני. אב ל-3 ילדים. הם נישאו ורחלי החליטה שזה הזמן להשקיע במשפחה ולהמתין עם הקורס. אחרי מס' שנים נולדו להם שני ילדים משותפים – נועם ורוני.
כשרוני הייתה בת שנה, עם שמונה ילדים ובית יציב ושמח, רחלי ניגשה שנית למיונים לקורס פראמדיקים, ועברה בהצלחה את מבחני הקבלה. ימים לפני תחילת הקורס, גילתה כי היא חולה במחלת הסרטן.
רחלי נאלצה לשים שוב בצד את חלומה להיות פראמדיקית, לפחות לזמן מה, אך נלחמה במחלה בעקשנות, והמשיכה להתנהל באופטימיות, כשחיוך תמיד על פניה.
כשחל שיפור במצבה של רחלי והיא הרגישה טוב יותר, נרשמה שוב לקורס הפראמדיקים של מד"א. במהלך הקורס, נגד כל הסיכויים, רחלי גילתה כי היא הרה וילדה בת. לאחרונה סיימה רחלי בהצלחה את הקורס, כחניכה למופת, והוסמכה כפראמדיקית מד"א מן המניין.
את ערך הסיוע לאחר הנחילו רחלי ואיציק ז"ל, גם לדור הבא. במקביל לסיום קורס הפראמדיקים של רחלי, בתה אסתי (15) סיימה קורס עזרה ראשונה של מד"א, ושתיהן פועלות בארגון למען עזרה לאחר והצלת חיים.
"כשעסוקים בדברים חיוביים ובעשייה יוצרת, זה נותן המון כוח להמשיך ולהתמודד עם הקשיים. לכל אחד יש בעיות בחיים, והחוכמה בעיניי היא לדעת לשים אותן בצד ולהמשיך קדימה", אומרת רחלי, "המדריכים שלי בקורס לימדו אותי שלא משנה מה עובר עלייך, כשאת עם מטופל, הדבר היחיד שעומד לנגד עינייך זה שלומו של המטופל וטובתו. תמיד היה חשוב לי להיות מחוברת לאנשים ולשטח. האמנתי, ואני עדיין מאמינה, שהדרך הכי טובה לסייע לחולים ופצועים ולהציל חיים היא כפראמדיקית במד"א. בשנותיי הרבות במד"א וגם במסגרת הקורס הכרתי פראמדיקים רבים בארגון. המקצועיות היא נר לרגליהם, והרצון העז לסייע לאחר הוא ערך עליון עבורם. אני גאה ומאושרת להימנות עליהם, ואעשה כל שביכולתי על מנת להצליח בתפקיד. ההתרגשות גדולה עוד יותר כשביתי אסתי מצטרפת גם היא למשפחת מגן דוד אדום".
