לבית המשפט העליון, הוגשה הודעת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של אברהם לשם, בן 25 מירושלים, אשר ביצע עבירות מין בילדה בת 4.5 מחוץ לבית כנסת בערב שבת, בנסיבות שהעידו על מסוכנות ממשית מצידו כלפי קטינים. בערעור דורשת הפרקליטות, להרשיע את הנאשם בעבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות, שיוחסו לו בכתב האישום, ובהתאם להחמיר בעונשו במידה ניכרת.
האישום: ביצע עבירות מין בילדה בת 4.5
הפרקליטות ייחסה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות. הפרקליטות סברה כי עדותה של הקטינה בחקירת הילדים, כמו גם הראיות הנוספות בתיק, מבססות את האישום בעבירת אינוס. אולם הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, בהכרעת דין שלא הותרה כולה לפרסום, החליט להרשיע את לשם בעבירה של מעשה מגונה בקטינה, לאחר שזיכה אותו מעבירת האינוס בה הואשם, וכן להרשיעו בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, במקום במעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר על לשם 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי לילדה הנפגעת בסך 50 אלף שקלים.
בהודעת הערעור, מדגישה הפרקליטות כי היא אינה מבקשת לחלוק על ממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי. "בית המשפט המחוזי", כך נכתב, "מצא ממילא את עדותה של הילדה אמינה, ואף קבע, כפי שהתרשמה גם חוקרת הילדים, כי הילדה חוותה את הדברים שאותם תיארה בעדותה. ואולם, בהינתן הקביעה שעדות הילדה נמצאה אמינה ובעדותה מסרה כי חוותה מעשה של אינוס, ועוד יותר מכך – שעה שהנאשם בחר שלא להעיד להגנתו ולא מסר כל גרסה שיש בה כדי להסביר או להתמודד עם עדות הילדה, הרי שבית המשפט המחוזי לא רשאי היה להניח לטובתו, מבלי שהנאשם טען זאת בעצמו, הסבר חלופי ובמיוחד כזה שאינו עולה בקנה אחד עם התיאור שמסרה הילדה".
המדינה מצביעה על כך שעדותה של הילדה כלל לא נשמעה בפני בית המשפט המחוזי, משום שחוקרת הילדים אסרה את העדתה, ולפיכך הראיה המרכזית בתיק מתועדת ומוסרטת, כך שביחס לעדותה של הילדה אין כל יתרון להתרשמות של הערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור. כמו כן סבורה המדינה, שלא ניתן לומר שהכרעת הדין מבוססת על ממצאי מהימנות, באשר נימוקי בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין מבוססים על פרשנות גרידא של הדברים שאמרה הילדה בעדותה, ולא על התרשמות בלתי אמצעית. בכך, סבורה המדינה, נפתח פתח רחב יותר להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאים. יתירה מכך, מאחר שהמשיב בחר שלא להעיד להגנתו ולא נחקר בחקירה נגדית על גרסתו, בית המשפט לא נצרך במקרה זה להכריע בין שתי גרסאות סותרות.
בהתייחס לחלק האירוע הנוגע לעבירה של מעשה מגונה שיוחסה לנאשם, נטען בהודעת הערעור כי "בית המשפט המחוזי טעה טעות משפטית בולטת כאשר הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה של מעשה מגונה בפומבי ולא בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, שיוחסה לנאשם בכתב האישום".
הצטרפו למאבק ההורים
הוריה של הילדה שנפגעה, פתחו בקמפיין מימון המונים באתר beactive בניסיון לגייס כסף למאבק ציבורי נרחב בענישה המקלה של ביהמ"ש במקרים דומים. בעמוד המאבק שפתחו הם מתייחסים להחלטת ביהמ"ש המחוזי לבטל את עבירת האונס במקרה של בתם ולהרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בלבד.
"ההרכב", כך הם כותבים, "ביטל את אשמת האינוס למרות עדות הקטינה והעבריין יקבל עונש על סמך מעשים מגונים ולא יותר מזה. חשוב להבין שזה לא המקרה הראשון של העבריין, זה המקרה השלישי שידעו עליו אבל עד כה לא הגישו עליו תלונה רשמית.אנחנו ההורים היינו בכל הדיונים אבל בגזר הדין אנחהו מתכוונים לצאת ולהפגין על עוד מקרה של אוזלת בית המשפט- במקום לשבת בבית המשפט ולהיות חלק מהביזיון אנחנו בוחרים לקדם את יום זכויות הילדה על מנת שנפגעות עבירת אונס קטינות יוכלו להשמיע את קולן".
