שופטי העליון קבעו כי במידה ולא יימצא פתרון למבקשי מקלט בישראל עד לסוף השנה הנוכחית, יונפק רישיון לישיבה ארעית למי שביקשו מקלט עד יוני 2017, ובסך הכל ל-2,445 מבקשים. הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות אב"ד הנשיאה אסתר חיות, השופט ג'ורג' קרא והשופטת יעל וילנר, קבעו פה אחד כי על המדינה לקבל החלטה בעניינם של מבקשי מקלט יוצאי חבל דרפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול – "בין אם באמצעות הכרעה בבקשות המקלט או באמצעות גיבוש פתרון אחר, לרבות מתווה שיאפשר את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל". זאת, נוכח הימנעות המדינה מקבלת החלטה – עקרונית או פרטנית – בבקשות המקלט שלהם, אשר הוותיקה שבהן תלויה ועומדת למעלה מעשור.
בהחלטתו בית המשפט סקר את אופן הטיפול בבקשות המקלט של יוצאי חבל דרפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול, אזורים שבהם בוצעו מעשי אלימות קשים במעורבות השלטון, וקבע כי המדינה נקטה "גרירת רגליים", אשר באה לידי ביטוי בנימוקים המשתנים שהוצגו לאורך השנים כדי להסביר את העיכוב בהכרעה בבקשות. תחילה נמסר לבית המשפט כי מדיניות כוללת ביחס למבקשי המקלט תגובש רק לאחר שתתקבל הכרעת בית המשפט בעניין אחר שעמד בפניו.
משניתן פסק דין באותו עניין, הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטאריים ל-800 יוצאי דרפור בשלוש פעימות בין השנים 2018-2017, אך לא גובשה מדיניות כללית ביחס לכלל מבקשי המקלט. בחודש אוקטובר 2018 הודיעה המדינה כי בכוונתה להכריע בבקשות המקלט בשים לב לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ולשם כך אף החלה לקיים ראיונות למבקשי המקלט. עם זאת, לאחר קיום מאות ראיונות לא הוכרעה ולו בקשת מקלט אחת, ובחודש יולי 2019 החליט שר הפנים להקפיא לחלוטין את הטיפול בבקשות לנוכח התמורות הפנימיות המתרחשות בסודן, אשר לגישת שר הפנים אינן מאפשרות הכרעה בבקשות המקלט בעת הזו.
בית המשפט עמד על כך שרשות מינהלית נדרשת להפעיל את סמכויותיה במהירות הראויה וציין כי סקירת אופן הטיפול בבקשות המקלט מלמדת כי שר הפנים – שלו נתונה סמכות ההכרעה בבקשות המקלט – חרג ממתחם המהירות הראויה, באופן שיש בו משום שיהוי מנהלי. עיכוב זה גרם נזק משמעותי למבקשי המקלט הנתונים מזה שנים רבות בערפל ביחס לשאלת מעמדם.
לפיכך, הורה בית המשפט כי עד סוף שנת 2021 על המדינה למצוא פתרון למבקשי המקלט יוצאי חבל דרפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול, בין אם על ידי הכרעה בבקשות המקלט, בהתבסס על גיבוש קווים מנחים עקרוניים או באופן פרטני ובין באמצעות גיבוש פתרון אחר, דוגמת הענקת מעמד מטעמים הומניטאריים או מתווה שיאפשר את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל, לרבות חזרתם לסודן.
הנשיאה חיות בהסכמת השופט קרא, הוסיפה וקבעה כי ככל שלא יימצא פתרון עד ל-30 בדצמבר השנה, יונפק, בכפוף להיעדרה של מניעה פלילית או ביטחונית, רישיון לישיבת ארעי למבקשי מקלט שהגישו את בקשתם לפני יוני 2017, סך הכל 2,445 מבקשי מקלט.
במענה לדעתה החולקת של השופטת וילנר, הדגישו שופטי הרוב כי מדובר בפתרון זמני, שמקנה זכויות בסיסיות לאותם מבקשי המקלט שלהם נגרם עינוי הדין הרב ביותר, וזאת עד שתתקבל החלטה בבקשותיהם. עוד הודגש כי מעמד זה ניתן לשלילה ככל שיוחלט לדחות את בקשתו של מבקש המקלט.
השופטת וילנר הסכימה עם שופטי הרוב כי לנוכח הפגיעה המתמשכת במבקשי המקלט יוצאי דרפור, אשר נובעת ממחדלה של המדינה לקבל החלטה בעניינם, הגיעה העת לקצוב למדינה זמן למציאת פתרון עבור מבקשי מקלט אלה. עם זאת, השופטת וילנר סברה כי אין מקום להוסיף ולהורות על סעד גורף של הענקת רישיון ישיבה ארעי ל-2,445 מבקשי המקלט ככל שלא יימצא פתרון למצוקתם עד סוף שנת 2021, משום שלגישתה כאשר סעד כאמור ניתן על-ידי בית המשפט, עליו להינתן באופן פרטני ורק לאחר בחינה של התאמת הנסיבות העובדתיות הקונקרטיות לקריטריונים הקבועים בחוק.
בחינה כאמור, כך לשיטת השופטת וילנר, לא נעשתה, ואף לא התאפשרה, בנסיבות המקרה הנדון, בין היתר מאחר שהרוב המוחלט של מבקשי המקלט הנדונים כלל אינם נמנים עם העותרים בעתירות דנן. עוד צוין, כי הסעד הנוסף האמור מתבסס על האפשרות שלפיה המדינה לא תפעל בהתאם לפסק הדין, וזאת בניגוד לחזקת תקינות המנהל וההנחה כי רשויות השלטון מקיימות פסקי דין.
____________________________________________________
