הרכב שופטי בית משפט המחוזי בירושלים, בראשות אב בית הדין ארנון דראל, גזר 8 שנות מאסר על מהדי אבו מייאלה ו-4 שנות מאסר על מהנד חמד, שהורשעו בעבירות חבלה בנסיבות מחמירות וסיוע לכך. השניים הורשעו כי ירו לעבר בני משפחת טוויל, משום שאבי המשפחה סירב להתיר לאבו מייאלה להינשא לבתו. "הלך דברים שכזה, שבו תסכול או כעס, מביאים לתכנון ולביצוע של ירי כלפי חפים מפשע הוא בלתי נסבל ומחייב ענישה חמורה ומרתיעה", כתבו השופטים בגזר הדין.
על פי כתב האישום בין הנאשם מהדי אבו מייאלה, לבין בני משפחת טוויל התקיים סכסוך שנוצר לאחר שהוא ביקש להינשא לבת המשפחה, פלק טוויל, אך אביה נדאל סרב לכך.
בעקבות כך, נטען בכתב האישום, גמלה בליבו ההחלטה לירות לעבר בני משפחת טוויל במטרה לפגוע בהם. אבו מייאלה תכנן עם חבריו כיצד יפגעו בבני המשפחה. הוא וחבריו החליטו יחדיו לארוב עם שני כלי רכב במקום שבו עוברים בני משפחת טוויל בדרכם לעבודה בשעות הבוקר ולירות עליהם. אבו מייאלה וחבריו המתינו בשתי מכוניות לכביש צדדי בעמק הארזים בירושלים כשהם חמושים באקדחים, וחיכו למעברם של בני משפחת טוויל ברכבם.
כאשר אחיה של הכלה המיועדת הגיעו למקום, כך נטען בכתב האישום, אבו מייאלה וחברו חסמו בעזרת רכבם את כיוון נסיעתם של המתלוננים, ומיד לאחר שרכב המתלוננים נעצר בשל החסימה, יצאו השניים מרכבם כשהם רעולי פנים ובידיהם אקדחים שלופים וירו לעברם דרך שמשת הרכב, ממרחק קצר.
אחד האחים, חכם טוויל, שנהג ברכב ניסה להימלט בנסיעה לאחור עד אשר הרכב נתקע, זאת בעת ששני הנאשמים ממשיכים לירות לעברם. השניים ירו ששה כדורים בסך הכול. מיד לאחר מכן נכנסו הנאשמים לרכבם וברחו מהמקום.
האחים נפצעו באורח קל משפשוף הקליעים. כתב האישום נגד הנאשם השני מהנד חמד מלמד כי היה אחד משלושת המעורבים, והוא שנהג ברכב, והתמקם במקום סמוך למקום שבו המתינו מהדי והאחר, כדי שיוכל להזהיר אותם מפני המשטרה או מפני כל גורם העלול להפריע להם.
הרכב השופטים ארנון דראל, אלי אברבנאל וחיה זנדברג, ציינו כי באירוע המתואר בכתב האישום בחרו הנאשמים לפגוע בשלושה אנשים שלא עוללו להם דבר. זאת, בשעה שעשו את דרכם למקום עבודתם, בכוונה לגרום להם חבלה חמורה או נכות. "כל זאת", כתבו השופטים, "אך ורק משום שאביהם של שניים מהנפגעים לא הסכים להתיר לאבו מייאלה להינשא לבתו. מהלך דברים שכזה, שבו תסכול או כעס, מביאים לתכנון ולביצוע של ירי כלפי חפים מפשע הוא בלתי נסבל ומחייב ענישה חמורה ומרתיעה".
באשר לאבו מייאלה ציינו השופטים כי קיימת החמרה של מדיניות ענישה בעבירות אלימות. "את מתחם העונש ההולם לעבירה שלפנינו יש לקבוע על הצד המחמיר", כתבו השופטים. "כאמור בפסיקת בית המשפט העליון, נראה כי הגיעה השעה להחמיר באופן הדרגתי את רמת הענישה בעבירות אלימות. העניין שלפנינו מתאים לנקיטה בדרך זו – מהדי הוא מחולל האירוע. הוא תכנן בקפידה אירוע עברייני חמור ונועז שמטרתו להשיב כביכול את כבודו. בהתאם לתוכנית שיזם, לאחר שהוא וחברו חסמו את דרכם של נפגעי העבירה, המטירו עליהם אש מכלי נשק שהחזיקו".
_____________________________________________
