שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו, הסתפק ב-9 חודשי מאסר וקנס בסך 2,000 שקלים, על תושב אשדוד בן 24, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע להחזקת נשק והפרעה לשוטר. חברו שהורשע בעבירות דומות אך העדיף הסדר טיעון סגור נידון ל-14 חודשי מאסר.
על פי כתב האישום לפני קצת למעלה משנה, סמוך לשעה 01:00 לפנות בוקר, נהג הנאשם ברכב בחניית כורכר בעיר אשקלון כששני חבריו ישבו במושבים האחוריים ברכב ואחד מהם החזיק שני אקדחים בידיעת הנאשם. שוטרים שהיו באותה עת בסיור שגרתי כשהם נוסעים בניידת משטרתית הבחינו ברכב והחליטו לבצע בדיקה שגרתית משהתעורר חשדם. אחד השוטרים הדליק את האורות הכחולים בניידת וכרז לרכב לעצור בצד.
הנאשם בתגובה הגביר את מהירות נסיעתו ולא נענה לקריאת השוטר. השוטרים הגבירו אף הם את מהירות נסיעתם ונסעו בצמוד לרכב מאחור. במהלך הנסיעה המתוארת לעיל, השליך החבר מהחלון האחורי של הרכב את שני כלי-הנשק והמחסניות וכל שלושת הנאשמים המשיכו בנסיעה במטרה להימלט מהשוטרים. לאחר זמן קצר הרכב התחפר בקרקע ועקב כך נעצר. השוטרים הזעיקו תגבורת ובמקביל צעקו לעבר הנאשמים שהם מעוכבים. שני כלי-הנשק והמחסניות אותרו ונתפסו במקום בו הושלכו.
שני הנאשמים הנוספים נגזר דינם לפני מספר חודשים לאחר הסדר טיעון 'סגור', על אחד מהם שהורשע בעבירות דומות לאלו שבהן הורשע הנאשם, סיוע להחזקת נשק והפרעה לשוטר נגזר עונש של 14 חודשי מאסר וקנס בסך 10 אלף שקלים ועל מחזיק הנשקים שהורשע בעבירות של החזקת נשק והפרעה לשוטר, נגזר עונש של 23 חודשי מאסר במצטבר לעונש מאסר אחר אותו הוא ריצה וקנס בסך של 5,000 שקלים.
התביעה עתרה לעונש של 13 חודשי מאסר, והפנתה לעובדה כי הנאשם היה מודע לכך שחברו החזיק את הנשק ברכב, כמו כן התביעה הפנתה לגזרי הדין שנגזרו על שותפיו של הנאשם, ובעיקר לגזר דינו של הנאשם הנוסף שהיה ברכב שנדון במסגרת הסדר טיעון לעונש של 14 חודשי מאסר בגין עבירות זהות לאלו שעבר הנאשם. התביעה ציינה כי חלקו של הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר הוא משמעותי יותר מזה של שותפיו, שכן הוא זה שנהג ברכב ולא נענה לקריאות השוטרים לעצור.
השופט ליבדרו שהסתפק רק ב-9 חודשי מאסר ציין בגזר הדין, כי ניסיון החיים במציאות הישראלית מלמד כי ישנו בסיס מוצק לחשש כי נשק שהוחזק באופן לא חוקי יימצא בסופו של יום בידי גורמים עברייניים או עוינים שיעשו בו שימוש לפגיעה בגוף ובנפש. "בענייננו, לא קיימת זהות או דמיון בולט בין הנאשם לנאשם 2 במישור ה'עושה'", כתב.
"הנאשם בענייננו", נכתב בגזר הדין, "הוא צעיר, כבן 24 בעת ביצוע העבירות, ואילו הנאשם 2 היה כבן 35 בעת ביצוע העבירות. בנוסף, לנאשם אין עבר פלילי (למעט אי ההרשעה הישנה מבית משפט לנוער) ואילו לנאשם 2 עבר פלילי עשיר. לא זו אף זו, עונשו של הנאשם 2 נגזר לאחר אימוץ הסדר עונשי "סגור" אליו הגיע עם המאשימה, כאשר השיקולים לאימוץ הסדר מסוג זה אינם חופפים לשיקולים ששוקל בית המשפט בגוזרו את הדין בדרך הרגילה בהתאם למתווה של תיקון 113 לחוק העונשין. הסדר עונשי 'סגור' מבטא על דרך כלל את כח המיצוי של הצדדים במשא ומתן שניהלו ואין הכרח שהוא ישליך במלואו על עונשו של נאשם נוסף שלא הגיע להסדר עונשי, לקולה או לחומרה".
השופט ליבדרו הוסיף: "נוכח האמור סבורני כי לא יהיה זה נכון להשוות או לקרב עד מאוד עונשו של הנאשם לזה של הנאשם 2. לצד זאת, אין בהבדלים אלו שבין הנאשם לנאשם 2 כדי להצדיק הימנעות מהשתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח גם בעניינו של הנאשם".
