האם שוטר שנפגע בחזרה מפעילות מבצעית זכאי לפיצויים?

האם חזרה מפעילות מבצעית מהווה "פעילות מבצעית"? האם פגיעה בזמן זה מזכה את איש כוחות הביטחון בפיצוי? פס"ד ראשן העוסק בתיקון חוק הנכים
נעמה כהן |
שוטרים בפעילות מבצעית (למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה). צילום: משטרת ישראל

הרכב שופטי בית משפט המחוזי בירושלים, בראשות אב בית הדין, רם וינוגרד, דחו ערעור של שוטר נגד קצין התגמולים במשרד הביטחון, לאחר שנפגע בדרכו חזרה מפעילות מבצעית. מדובר בפסק דין ראשון של בית משפט מחוזי שעוסק בפירוש תיקון 29 לחוק הנכים. "נסיעות שגרתיות בתפקיד, שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו, בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה", נכתב בפסק הדין.

המדובר בערעור על פסק-דינה של ועדת הערעור לפי חוק הנכים, בהיקף התפרשותם של המקרים הנכללים בגדר המונח "חבלת שירות" שנוסף לסעיף 1 לחוק במסגרת תיקון מס' 29 לחוק.

המערער הוא שוטר, אשר נפגע בדרכו חזרה לבסיס לאחר תום פעילות מבצעית שביצע במסגרת תפקידו. ועדת הערעור קבעה כי התכלית החקיקתית של תיקון 29 לחוק מביאה למסקנה לפיה נסיעה לבסיס בתום הפעילות אינה עולה כדי "פעילות מבצעית" ולכן אינה מעניקה למערער זכויות על פי החוק.

בדיון שהתקיים לפני הוועדה העיד המערער כי הפעילות בה נטל חלק באותו יום היתה פעילות לאכיפת חוקי תנועה במסגרת "מחסום מדלג". השוטרים הגיעו למקום המחסום המתוכנן כשהם רכובים על האופניים. עם הגעתם למקום בו תוכנן המחסום ירדו מהאופניים והקימו את המחסום. לאחר מכן נסעו לנקודה אחרת וחזרו על אותה פעולה. השוטר אישר כי התאונה התרחשה לאחר שסיים את הפעילות ובעת שחזר לבסיס. הוא הבהיר שבאותה עת לא סיים את המשמרת, וזאת מסתיימת רק לאחר שהוא מחזיר את האופניים לבסיס ומחתים כרטיס.

בין הצדדים לא היתה מחלוקת שהאירוע מושא הערעור התרחש לאחר מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 29 לחוק. לפיכך חולשות הוראות התיקון על שאלת זכאותו של המערער לתגמולים ולהטבות שמעניק החוק. מחלוקת הצדדים סבבה את השאלה האם חבלה שהתרחשה בדרך חזרה מביצוע פעילות משטרתית עולה כדי "חבלת שירות" כמשמעה בסעיף 1 לחוק. השוטר סבור כי המונח "פעילות מבצעית" שבהגדרת "חבלת שירות" כולל את הדרך אל הפעילות ובחזרה ממנה. המשיב טוען כי מונח זה כולל אך ורק פגיעה במהלך הפעילות המבצעית עצמה, וכי אין להרחיבו אל מעבר למידותיו הטבעיות של מונח זה.

השופטים שדחו את הערעור כתבו בהחלטתם כי על פי נוסחו של החוק לאחר תיקון 29 לחוק, חייל בשירות חובה או חייל מילואים זכאי להכרה על-פי החוק אם נפגע במהלך שירותו וכתוצאה ממנו. אם הנפגע הוא חייל בשירות קבע או איש כוחות ביטחון, זכאי הוא להכרה אך אם נגרמה לו חבלה שהיא חבלת שירות.

"בחירתו של המחוקק", נכתב בפסק הדין, "הייתה לייחד את האירועים המזכים אך לאלה שהתרחשו במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות המבצעית. נסיעות שגרתיות בתפקיד", שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו, בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ואינו מצדיק את ההטבות הייחודיות הניתנות מכוח החוק. תרופתו של הנפגע תימצא במקרים אלה בפניה לביטוח הלאומי ובקבלת אותן גמלאות והטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק".

______________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט רם וינוגרד

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות