שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, יוסי טופף, גזר 22 חודשי מאסר וקנס בסך 15 אלף שקלים, על צעיר מיפו שביצע מספר מעשי שוד בעיר, בין השאר מאחר והיה חסר לו ולחברו, שהורשע ביחד עימו, כסף. "עבירת השוד הפכה למרבה הצער לתופעה נפוצה, המבוצעת מתוך רצון לזכות ברווח כספי קל וזמין, תוך אטימות והתעלמות מזכותם של קורבנות העבירה לאוטונומיה על גופם ועל רכושם, ותוך פגיעה בכבודם ובתחושת הביטחון שלהם בכל מקום בו הם נמצאים, לרבות בסביבת מגוריהם", כתב השופט בגזר הדין.
על פי עובדות האישום הראשון, אישה כבת 70, צעדה בגפה ברחוב לואי פסטר 2 ביפו, כשהיא אוחזת תיק בידה שהכיל, בין היתר, פנקס צ'קים, כרטיס אשראי, מפתחות של רכב, מפתחות לכספת בבנק ותעודת זהות. הנאשם שהיה רכוב על גבי האופנוע הבחין במתלוננת ובעוד הוא רכוב על האופנוע, הוא נסע באיטיות מאחורי המתלוננת. קרב אליה ומשך מידה בחוזקה את התיק ונמלט מהמקום.
במקרה אחר, כך נטען באישום, תיאם הנאשם לעשות סיבוב עם האופנוע עם חברו, זאת בשל מחסור בכסף. לפני שיצאו הוא ביקש מהחבר לסרוק את האזור והשניים יצאו לכיוון נמל יפו, שם שהה גבר כבן 50 עם אשתו שיצאו בדרכם לרכב, בחניון הדייגים. על כתפו השמאלית נשא המתלונן תיק ובתוכו מצלמה משוכללת וציוד צילום נוסף. משהבחינו הנאשמים הרכובים על האופנוע במתלונן, הם קרבו אליו. בעוד נאשם 2 נהג באופנוע, הכה הנאשם את המתלונן בגבו והפילו על הקרקע, תוך שהוא מושך מעליו את התיק שנשא. מיד לאחר מכן, נמלטו הנאשמים במהירות מהחניון, כשתיקו של המתלונן בידם.
על חברו של הנאשם שהגיע להסדר טיעון הוטלו 9 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 5,000 שקלים. באשר לנאשם שהיה הדומיננטי בשני מעשי השוד, התביעה ביקשה לתת משקל לתכנון שקדם לעבירות, אשר בא לידי ביטוי באיתור הקורבנות, ובאישום השני בכך שהנאשם פעל עם אחר, כשהוא שולט לחלוטין במעשיו והיה הדומיננטי מבין השניים, לנזק שנגרם ולנזק הפוטנציאלי הרב שיכול היה להיגרם לקורבנות, בעוד הנאשם היה אדיש לחלוטין לגורלם. נטען כי לא הייתה כל עילה לביצוע העבירות, זולת בצע כסף.
השופט טופף קבע כי כתב האישום המתוקן מונה שני אישומים נפרדים ועל אף שקיימים קווי דמיון ברורים בין האישומים, כל אישום מתייחס לקורבנות שונים, במועדים שונים, במקומות שונים ובסיוע שותפים שונים. משכך, נכון לראות כל אחד מהאישומים המפורטים בכתב האישום כאירוע נפרד, המצדיק התייחסות עונשית נפרדת.
"הנאשם", כתב השופט בגזר הדין, "ביצע את העבירות על רקע השפעה חברתית שלילית, למען בצע כסף. בדרך ביצוע העבירה נגרם למתלוננת כאב בכף ידה, וניתן להעריך כי מעשי הנאשם גרמו לפגיעה בתחושת הביטחון של המתלוננת. בנוסף לכך, נגרם למתלוננת נזק ממוני בעקבות נטילת חפציה האישיים, כאשר לא נמסר שווי הרכוש נשוא העבירות. עצם הקרבה הפיזית בין הנאשם לבין המתלוננת ומשיכת תיקה בחזקה מידה, הייתה כרוכה בהפעלת כוח מסוימת, אשר העמידה את המתלוננת בסכנה מוחשית וממשית של היפגעות פיזית או נפשית".
"עבירת השוד", כך לדברי השופט, "אשר הפכה למרבה הצער לתופעה נפוצה, המבוצעת מתוך רצון לזכות ברווח כספי קל וזמין, תוך אטימות והתעלמות מזכותם של קורבנות העבירה לאוטונומיה על גופם ועל רכושם, ותוך פגיעה בכבודם ובתחושת הביטחון שלהם בכל מקום בו הם נמצאים, לרבות בסביבת מגוריהם".
_____________________________________________
