הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בת"א, בראשות השופטת יהודית שבח, דחו ברוב דעות ערעור להכרה כנכה צה"ל, בגין מחלת סכיזופרניה בה לקה. בא כוחו שהגיש את הערעור, טען בין השאר, כי הצבת המערער בתפקיד לוחם, אף שכישוריו הנפשיים לא אפשרו זאת.
המבקש הגיש ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, בגדרו נדחה ערעור שהגיש המערער על החלטת קצין התגמולים לפיה נדחתה תביעתו להכרת זכות על פי החוק, תביעה בה עתר להכיר בו כנכה צה"ל בגין מחלת הסכיזופרניה, בה לקה, על פי הנטען, תוך ועקב שירותו הצבאי. מדובר בתובע ששירת כשנה וחצי ושוחרר בפרופיל 21 בשל הפרעת אישיות מורכבת סכיזואידית וארגון גבולי – לאחר אשפוז קצר בבית החולים 'שלוותה'.
בחלוף כ-15 שנה הוא הגיש תביעתו להכרת זכות, בה טען לפגימה נפשית כתוצאה משלוש חבלות מתועדות שנחבל במהלך שירותו הצבאי, התזת סולר לעין, תאונת דרכים, ונפילה ממגדל שמירה. עוד טען ש"היה עד לפגיעה בחייל ע"י מחבלים באזור דיר אל-בלאח. בהחלטה הראשונית נדחתה התביעה מחמת התיישנות ובחירה בזכויות.
המערער לא הסכים עם החלטה זו, ערעור שהגיש התברר בפני ועדת הערעורים ובמסגרתו חזר בו משרד הבטחון מטענת הבחירה בזכויות, טענת ההתיישנות נדחתה ומשרד הבטחון נדרש לבחון את תביעתו של המערער לגופה. במסגרת בירור התביעה נבדק התובע על ידי מומחה בפסיכיאטריה שמסקנתו היתה לפיה לתובע עוד לפני גיוסו "היו הפרעות התנהגות ובעיות משפחתיות קשות אשר סביר תרמו לפרוץ הפרעה סכיזופרניה אצלו".
השופטת שבח שדחתה את הערעור זאת מאחר והמלצת המומחה מעוגנת בראיות, כתבה בהחלטתה כי "חרף המגמה לנהוג עם נפגעי הצבא ברוחב לב, ולא ביד קמוצה, וחרף מצבו המצער של המערער החולה במחלת סכיזופרניה, לא ניתן להכיר במחלתו ככזו שפרצה בזמן השירות ועקב השירות, משההכרה אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהובאו בפני הועדה ועם ההלכה הנוהגת, אין מנוס מדחיית הערעור".
"המערער", הוסיפה, "לא הוכיח כי המחלה פרצה בזמן השירות. המחלה אותתה על סימניה הראשוניים עוד לפני הגיוס. התמונה האידילית שצוירה ע"י אם המערער בתצהירה ובעדותה, ביחס לנסיבות החיים שאפיינו את המערער טרם גיוסו, לרבות התנהגותו ומצבו הבריאותי, נסתרה מניה וביה ע"י התיק הרפואי של המערער שצורף לתיק המוצגים, והגרסה לפיה לא סבל המערער מהפרעה נפשית טרם הגיוס – קועקעה לחלוטין".
עוד נכתב בפסק הדין: "המערער עזב את בית אמו כבר בהיותו בן 15, הוא נהג להטריד את האב החורג באיומי טלפון בנוסח 'אני בא לשחוט אותך הלילה'. בכתה י' נשר מבית הספר ושנתיים תמימות טייל בעולם, טרם הגיוס ביקר את אביו מולידו המתגורר באפריקה 'השתולל, שבר חפצים וריהוט וברח לג'ונגל' שם שהה 10 ימים. במסמכים הרפואיים צוין כי בהיותו כבן 15 שנים 'באותה העת היה בטיפול פסיכולוגי פרטי במשך כשנה'. בסיכום אשפוז צוין שאושפז בגלל חשד להתקף פסיכוטי".
