רשת הסטוק היוונית, ג'מבו, מתכוננת לקראת כניסתה לישראל והמתיחות בין רשתות הסטוק עולה שלב: לאחרונה הגישה הרשת היוונית תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א ובה טענה כי הרשת המתחרה, ג'מבו סטוק, עושה שימוש בשם "ג'מבו" והדבר מהווה הפרה של סימני המסחר שלה. אולם השופטת ירדנה סרוסי, לא התרשמה מהתביעה והורתה על עיכוב ההליכים המשפטיים עד להכרעה בסוגיית השם אצל רשם סימני המסחר. בהחלטתה רמזה השופטת כי הסיבה לתביעה היא לא הטעיית ציבור הצרכנים כפי שטענה הרשת היוונית, אלא "הניסיון להכשיר את הקרקע לקראת כניסתה לשוק הישראלי".
זאת, לאור העובדה כי החברה היוונית הייתה מודעת לשימוש בסימני השם המסחרי עוד קודם לתביעה והיא בחרה שלא לעשות דבר בנדון ורק כעת, לפני כניסתה לישראל, החברה החליטה לתבוע את ג'מבו הישראלית, בבעלותו של איש העסקים רועי ונונו. בהתאם להחלטה, חויבה הרשת היוונית ב-5,000 שקלים הוצאות משפט.
בחודש יוני שעבר הגישה חברת ג'מבו היוונית לפני כניסתה לפעילות בישראל, בקשות לרישום סימני מסחר עבור הסימן "ג'מבו". מספר חודשים לאחר מכן גם חברת ג'מבו סטוק ישראל הגישה בקשות לרישום סימני מסחר עבור סימנים מעוצבים שונים הכוללים את הרכיב "ג'מבו".
לאחר הגשת הבקשה הודיע רשם סימני המסחר כי בין בקשת התובעת לרישום סימן מסחר לבין בקשות הנתבעת לרישום סימני הנתבעת יתקיימו הליכי תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר. חברת ג'מבו סטוק הגישה הנתבעת התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר עבור "ג'מבו" מעוצב. בבקשה צוין כי הנתבעת אמורה הייתה להגיש את ראיותיה לתמיכה בהתנגדות עד לחודש פברואר השנה בעקבות כך הגישה התובעת את התביעה.
התובעת טענה כי יש לדחות את הבקשה של ג'מבו סטוק. לדידה, הנזקים שייגרמו לה אם יעוכבו ההליכים יהיו בלתי הפיכים ובלתי ניתנים לכימות. התובעת חתמה על הסכם להקמה ולתפעול של סניפיה בישראל בהשקעה עצומה של עשרות מיליוני שקלים לכל סניף.
עד היום, כך לשיטת הרשת, התובעת לא פעלה נגד הנתבעים במישור המשפטי מכיוון שהיא לא פעלה בישראל. לאור כניסת התובעת לישראל, ולאור השימוש חסר תום הלב של הנתבעים במוניטין של התובעת והטעיית הצרכנים, הגישה התובעת את התביעה דנן. הנתבעים לטענתה הגישו את הבקשות לרישום סימני הנתבעת כמהלך טקטי שנועד לעיכוב התביעה דנן בשל הליך תלוי ועומד. הנתבעים שיערו מבעוד מועד שהתובעת תתבע אותם, והם הגישו לרשם התנגדות סרק חסרת בסיס.
מנגד, לטענת הנתבעים, יש לראות בהליכי התחרות וההתנגדות הליכים תלויים ועומדים. בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, יש לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים: יעילות הדיון, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין והכרעה מהירה בסוגיות שלפניו. הצדדים בתביעה דנן והצדדים בהליכי התחרות ובהתנגדות הם זהים. הטענות הנטענות בתביעה דנן זהות באופן כמעט מוחלט לטענות הנטענות בהליכי התחרות וההתנגדות. לפיכך ברור כי טענות הצדדים וראיותיהם יידונו במקביל הן בפני בית המשפט והן בפני רשם סימני המסחר.
השופטת סרוסי שכאמור עיכבה את ההליכים בבקשה עד להכרעה בהליכי התחרות וההתנגדות שמתנהלים בפני רשם סימני המסחר, כתבה בהחלטתה שכל העילות הנטענות בכתב התביעה נשענות על המוניטין הנטען בסימני התובעת או למצער על עובדות נטענות אחרות אשר יידונו בפני הרשם. במסגרת הליכי התחרות וההתנגדות, רשם סימני המסחר ידון ויכריע בשאלת מוניטין התובעת בסימני התובעת, ובשאלת יכולתה לרשום את סימניה בישראל.
לפיכך, אף השאלות שבמחלוקת בין הצדדים הן זהות, והן אמורות להתברר בפני הרשם, שלו נתונה הסמכות הייחודית לעניין רישום הסימנים. משכך, התדיינות בעניין זה בערכאה זו לא תביא לסיום המחלוקות בין הצדדים, לא תמנע כפל הליכים ולא תמנע הכרעות סותרות. לעומת זאת, הכרעה של רשם סימני המסחר עשויה לייתר לחלוטין את הדיון בתביעה דנן, ומכל מקום, כל הכרעה של רשם סימני המסחר תכלול קביעות עובדתיות ומשפטיות בנוגע למוניטין של הצדדים בסימניהם, שהיא השאלה המרכזית בתביעה דנן.
השופטת סרוסי הוסיפה כי החברה היוונית "הייתה מודעת לשימוש בסימני השם המסחרי עוד קודם לתביעה והיא בחרה שלא לעשות דבר בנדון ורק כעת, לפני כניסתה לישראל, החברה החליטה לתבוע את ג'מבו הישראלית, משמע שלא ההטעיה והפגיעה בצרכנים הן שעומדות בבסיס התביעה, אלא הניסיון להכשיר את הקרקע לקראת כניסתה לשוק הישראלי".
"טענתה העיקרית של התובעת", כתבה השופטת בהחלטתה, "כנגד קבלת הבקשה נוגעת למאזן הנוחות ולנזק הקשה שייגרם לה לדבריה. חוששני שאין בידי לקבל טענה זו. ראשית, טענת התובעת בדבר הפגיעה בה לא נתמכה בתצהיר או בהסכמים כלשהם, ולא ניתן לקבלה אך על בסיס טענות בעלמא וכתבות בעיתון".
השופטת הוסיפה: "שנית, וזה העיקר, כפי שעולה מטענות התובעת, היא הייתה מודעת לשימוש בסימני הנתבעת עוד קודם להגשת התביעה, אך היא בחרה שלא לעשות מאומה בנדון. רק כעת, לקראת כניסתה לפעילות בישראל, אצה לה הדרך להגיש את תביעתה בגין הפגיעה הנטענת בזכויותיה. משמע, כי לא ההטעיה והפגיעה בצרכנים הן שעומדות בבסיס התביעה, אלא הניסיון להכשיר את הקרקע לקראת כניסתה לשוק הישראלי. היה על התובעת לכלכל את צעדיה בהתאם, אך משבחרה שלא לעמוד על זכויותיה הנטענות בסמוך למועד בו התגלתה ההפרה לכאורה, היא לא יכולה להישמע בטענה כי דווקא כעת היא זקוקה לסעד בדחיפות, שאם לא כן ייגרמו לה נזקים משמעותיים".
