שופט בית משפט השלום בצפת, רונן פיין, קיבל ברובה תביעה שהוגשה נגד המועצה המקומית עפולה, והורה לה לשלם 853 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין, לחברת הסעות, אשר המועצה נותרה חייבת לה כספים ולא שילמה אותם.
- תושב לוד תובע את ראש העיר: “טען שיריתי זיקוקים בערב יום הזיכרון”
- התעמרות בעבודה בעיריית י-ם: סגנית היועמ”ש תפוצה
לפני כעשר שנים לערך, נחתם בין הצדדים חוזה למתן שירותי הסעה לפיו תבצע התובעת בעבור המועצה המקומית מטולה, שירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה. בחוזה נקבע כי יהיה תקף לשנה אחת ולמועצה ניתנה אופציה להארכת החוזה לשנתיים נוספות. עם תום תקופות האופציה, הוארך החוזה ועודכנו מפרטי ההסעות והמחירים מדי שנה. בהחלטת ועדת השלושה במועצה, כארבע שנים לאחר מכן, נבחרה התובעת שוב כזוכה במכרז הסעות. שנה לאחר מכן נבחרה הנהגה חדשה למועצה. במסגרת תכנית הבראה כלכלית לה הייתה כפופה המועצה, נעשה ניסיון להסדיר תשלום חובותיה לתובעת.
לאחר שהחוב לא הוסדר הוגשה תביעה לתשלום יתרת חוב ופיצוי מוסכם בחוזה. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה ובית המשפט קיבל את הבקשה וניתנה לנתבעת רשות להתגונן בפני התביעה.
לטענת התובעת, היא ביצעה את שירותי ההסעות לשביעות רצונה של הנתבעת לאורך כל תקופות החוזה וגם לאחר מועד הגשת התביעה. היא פעלה על פי החוזה כאשר המציאה לנתבעת חשבונית מס בסוף כל חודש. לטענתה החשבוניות אושרו ונרשמו בספרי הנתבעת ללא כל הסתייגות והיה על הנתבעת לשלם בתנאי תשלום של "שוטף + 30".
לטענתה, עקב קשיים כספיים אצל הנתבעת, שולמו מעת לעת סכומים שאינם מכסים את מלוא יתרת החוב, כך שיתרת החוב המצטבר, נכון למועד הגשת התביעה עומד על סך של 809 אלף שקלים. לטענת התובעת, הנתבעת התנתה תשלום החוב בקבלת הנחה בסכום שיגרום לתובעת להפסד כספי ניכר. לשיטתה, לצורך ביצוע התחייבויותיה בחוזה היא השקיעה כספים ברכישת אוטובוסים, ציוד ואביזרים, שכרה עובדים והתחייבה כלפי גורמים שונים לרבות ע"י לקיחת הלוואות מבנקים.
מנגד טענה המועצה כי החוזה עם התובעת נכרת כתוצאה מזכייתה במכרז מוטה שלא כדין הנובע מקשרים אישיים בין ראש המועצה הקודם והבעלים ומנהל התובעת. לטענת הנתבעת, בכל תקופת כהונתו של ראש המועצה הקודם ועד להגשת התביעה, לא טענה התובעת לקיומו של חוב. מבחינת הנתבעת, היא נהגה לשלם בהתאם לתנאי החוזה ובאם היה קיים חוב כלשהו הרי שהתובעת ויתרה עליו באשר לא דרשה את תשלומו. בתצהירו טען ראש המועצה כי החוב הנתבע נוצר בזמן כהונתו של ראש המועצה הקודם והוא הצהיר כי עם כניסתו לתפקיד, המועצה הייתה מרוסקת מבחינה כלכלית והיה עליו לפעול בכפוף לתכנית הבראה קיצונית שנכפתה על המועצה על ידי משרד הפנים.
לטענת הנתבעת, החוב הנתבע כולל חובות שחלה עליהם התיישנות. עוד מעלה הנתבעת טענה לשיהוי בהגשת התביעה כאן לתשלום חובות מצטברים על פני שבע שנים, שלא נדרשו בזמן אמת. על פי החישוב שבתצהיר ראש המועצה, לאחר קיזוז עומד חוב המועצה לתובעת על סך כולל של 615 אלף שקלים. עוד טען בתצהירו ראש המועצה כי בשנת 2017, במסגרת כהונתו, זכתה התובעת שוב במכרז ההסעות לאחר שהציעה מחירים נמוכים ביותר מ 25% מאלה בהם זכתה במכרז 2014. לטענתו, הדבר מוכיח כי נתח הרווח של החברה בתקופה לגביה קיים החוב, היה גבוה משמעותית ממחירי השוק.
השופט פיין, קיבל את התביעה ברובה, ציין בפסק הדין, כי לא מצא לדון במסגרת ההליך, בטענת הנתבעת להטיית המכרז ולפגמים בכריתת החוזה משנת 2010, כתוצאה מהתנהלות לקויה בתקופה שקדמה לכהונת ראש המועצה. "לא ראיתי", כתב השופט בהחלטתו, "כי קיימת מחלוקת בין צדדים בנוגע לעובדה שהנתבעת קיבלה ומקבלת מהתובעת שירותי הסעות בתשלום, לשביעות רצונה. המחלוקת בין הצדדים נסובה אשר לקיומו של חוב בגין השירות שניתן בתקופה מסוימת, גובה החוב וזכותה של התובעת להיפרע מהנתבעת בגין סכום החוב הנטען. כאן המקום להעיר כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעת וכעולה מן הראיות שלפניי, חלק מן החוב נשוא התביעה נוצר בתקופה האחרונה של ערב הגשת התביעה, מאז שנכנס ראש המועצה לתפקידו, חוב בגין שנת 2016, לכל הפחות".
באשר לטענת השיהוי, נכתב בפסק הדין: "לטעמי התובעת לא ויתרה על זכותה לתשלום החוב ויש לדחות טענות הנתבעת בעניין זה. מעיון בחוזה ובדרישת סעיף 10.6 לחוזה (לעיל), ויתור יהיה כרוך בהודעה כתובה ומפורשת שתאושר בחתימת הצדדים. כאמור לא הוצגה ראיה בדבר ויתור התובעת על החוב. אמנם התביעה הוגשה כ- 6 שנים ממועד תחילת הצטברות החוב, אך נוכח העובדה כי חלק מן החוב הנו "חוב חדש", אין מקום להחיל כללי השיהוי על תביעת החוב".
______________________________________________________
