שופט בית משפט העליון, אלכס שטיין קיבל ערר שהוגש על החלטה למעצר עד תום ההליכים, נגד נאשם בגין עבירות מין בקטינה בת משפחה וחברותיה של בת הנאשם. השופט שטיין שקיבל את הערר אותו הגישו עורכי הדין בועז קניג ומור עטיה, החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לקביעת תנאי שחרור וציין בהחלטתו כי "תחושות מתלוננות בעבירות מין, אינן חזות הכל בהקשר לשאלת השחרור ממעצר".
על פי כתב האישום שהוגש נגד הנאשם, במהלך שנת 2018, הגיעה אחייניתו, עת הייתה בת 13, להתארח וללון בביתו. לאחר שבנותיו של העורר נרדמו והעורר העבירן לחדרן, נותרה האחיינית לבדה עם העורר בסלון ביתו. הנאשם ביצע בה עבירות מין בין השאר מעשי אינוס.
במקרים אחרים, צוין בכתב האישום, בין השנים 2016-2011, בשלושה מועדים הגיעה חברה של בתו של העורר, עת הייתה בגילאים 13-9, להתארח וללון בביתו בעוד החברה ישנה לבדה על הספה בסלון, הנאשם הוריד את מכנסיה ותחתוניה והחל לגעת בה ולבצע בה מעשה אינוס. לפני כשנה וחצי, הגיעה חברה אחרת של בתו של הנאשם, בהיותה בת-10, להתארח וללון בביתו. בשעות הלילה, לאחר שבנותיו של העורר עברו לחדר השינה שלהן, נותרו החברה והנאשם לבדם בסלון. מאוחר יותר נרדמה החברה והנאשם העביר אותה לחדר השינה שלו והחל לבצע בה עבירות מין, בעקבות מעשיו התעוררה החברה משנתה, והוא חדל ממעשיו ויצא מן החדר.
בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים ובו ביום הורה בית המשפט המחוזי על המשך מעצרו עד למתן החלטה אחרת.
בעקבות החלטת המעצר, סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין בועז קניג ומור עטיה, הגישו ערר על ההחלטה וטענו כי שגה בית משפט משלא החליט על שחרורו בתנאים מגבילים. הסנגורים, לא חלקו על קיומן של ראיות שלכאורה מאמתות את המיוחס לו, אולם לטענתם אין כל אינדיקציה על מסוכנותו בעת הנוכחית.
עורכי הדין קניג ועטיה הדגישו כי הוא נעדר עבר פלילי וכי סביבתו מתארת אותו כאדם נעים וחברותי. עוד טענו כי מצבן הנפשי של המתלוננות איננו חזות הכל. כמו כן נטען כי המתלוננות כבר מסרו את עדויותיהן וכי מן הדין להפעיל בעניינו את ההלכה המחייבת את שחרור הנאשם לחלופת מעצר כאשר ניתן לאיין את המסוכנות המיוחסת לו על ידי הטלת תנאים מגבילים, כדוגמת פיקוח אנושי ואלקטרוני וערובות כספיות.
התביעה טענה מנגד כי מן הדין לדחות את הערר ולהשאיר את העורר במעצרו מאחורי סורג ובריח, מאחר ושירות המבחן ציין כי מהעורר עדיין נשקף "סיכון להישנות התנהגות מינית פוגענית כלפי קטינים" ואף ציין את קיומם של עיוותי חשיבה אצל הנאשם ואלו עלולים להגביר את הסיכון וכן שחרורו מן הכלא עלול להשפיע לרעה על מצבן הנפשי של המתלוננות.
השופט שטיין, כאמור קיבל את טענת הסנגורים עורכי הדין בועז קניג ומור עטיה, והורה כי מן הדין להעביר את העורר מן הכלא אל מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אמו והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבעו תנאי השחרור.
"המשיבה", כתב השופט, "לא הציגה שום נתון ושום ראיה שבכוחן לסתור הערכה זו, ועל כן היא תשמשני כנקודת מוצא לדיון. כמו כן לא קיימת שום אינדיקציה לכך שהעורר ינסה לשבש מהלכי משפט או להימלט מאימת הדין, אם יועבר ממעצרו בכלא למעצר באיזוק אלקטרוני מחוץ לכותלי הכלא".
השופט שטיין הוסיף: "השיקול העיקרי שבבסיס ההחלטה קמא הוא, כאמור, השפעת שחרורו של העורר ממעצרו בכלא על מצבן הנפשי של המתלוננות, ולטעמי יש להתמקד רק בו. אם השיקול הזה מצדיק את המשך מעצרו של העורר בכלא, אזי יש לדחות את עררו. מאידך: אם שיקול כאמור איננו מהווה מחסום לשחרור העורר למעצר בית או להעברתו למעצר אל מחוץ לכלא בתנאים של איזוק אלקטרוני, הרי שאז מן הדין יהיה לקבל את עררו".
לאתר בועז קניג – משרד עורכי דין לחץ כאן, לאתר מור עטיה – משפט פלילי לחץ כאן
לצפייה ודירוג כבוד השופט אלכס שטיין
