הרכב שופטי בית משפט המחוזי בת"א, הראשות אב בית הדין, גלעד נויטל, גזרו 6 שנים ותשעה חודשי מאסר לאדם שהורשע לאחר הודאתו בעבירות של מעשה מגונה בכוח ושל כניסה והתפרצות למקום מגורים וכי ביצע עבירות מין באשה שישנה בבית. השופטים גם הטילו עליו לפצות אותה ב-20 אלף שקלים. "אלימות מינית פוגעת אולי יותר מכל בנפשו של הקורבן ומותירה בה צלקות שלא תימחינה במשך שנים רבות, אם בכלל", נכתב בגזר הדין.
על פי כתב האישום, לפני כשנה וחצי, נכנס הנאשם לדירה, כשהוא עוטה על ידיו כפפות וחובש כובע על ראשו, וזאת דרך חלון הדירה. הנאשם נכנס לחדר השינה שם ישנה על מיטתה המתלוננת כשהיא לבושה בתחתוניה בלבד. הנאשם התיישב על המיטה, התבונן במתלוננת והחל ללטף את החזה שלה. המתלוננת התעוררה משנתה, הבחינה בנאשם והחלה לצרוח בבהלה.
אז, כך על פי הרשעתו, כיסה הנאשם בידו את פיה כדי להשתיקה, והשתרע על גופה בניגוד להסכמתה, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. בהמשך, אחז הנאשם בירכיה של המתלוננת, פיסק את רגליה ונשען עליה עם גופו, כאשר איבר מינו בסמוך לאיבר מינה, וזאת כדי למנוע ממנה לסגור את רגליה. במהלך התנגדותה של המתלוננת, אחז הנאשם בכפות ידיה של המתלוננת וכופף את אצבעותיה לאחור, ובכך גרם לה לכאב.
בשלב זה ניסה הנאשם להוריד את מכנסיו, אך בשל התנגדותה של המתלוננת לא הצליח. או אז הצליחה המתלוננת להדוף את הנאשם מעל גופה ומיד לאחר מכן קמה מהמיטה ונמלטה לכיוון דלת הדירה. הנאשם יצא מחדר השינה לכיוון דלת הדירה, חלף על פני המתלוננת, פתח את דלת הדירה ונמלט.
לנאשם עבר פלילי, של עבירות מעשה מגונה תוך שימוש בכח או איומים, התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, גניבה, ומעשה סדום שלא בהסכמה חופשית– בגינן הוטלו על הנאשם, בין היתר, 7 וחצי שנות מאסר בפועל, ושנה מאסר על תנאי. לפני זה הוא הורשע בעבירת גניבה, בגינה הוטל עליו בין היתר, 3 חודשי מאסר על תנאי.
שירות המבחן, ציין בתסקיר המתלוננת, כי אחד המרכיבים המשמעותיים בהערכת הנזקים שנגרמו למתלוננת, הוא העובדה שהנאשם פגע בה בביתה, מקום בו חשה עצמה בטוחה ומוגנת עד אז. מאז, למעשה, מתארת כי המושג "בית", אינו ממלא עוד, מבחינתה, פונקציות של "ביתי הוא מבצרי". מדובר בפגיעה בתחושה בסיסית וקיומית של ביטחון ומוגנות. היא סובלת מהפרעות קשות בשינה מאז התקיפה, וצוברת עייפות ומחסור בשעות שינה וכך נפגע גם התפקוד היומיומי שלה, כהשלכה נוספת של פגיעת הנאשם. שירות המבחן סיכם כי פגיעת הנאשם בה פגעה ברציפות של חייה, בתחושת האמון בסובבים, ביכולת השליטה ובתחושת המוגנות והביטחון הבסיסיים. ברמה הרגשית ניכרת מצוקה רבה ותסמינים פוסט טראומתיים.
התביעה טענה כי יש סיכוי שהנאשם יבצע עבירות דומות בעתיד, ולטענתה הנאשם הוא "פצצה מתקתקת", שטיפולים שעבר לא צלחו. לדברי התובעת, ככל שהמאסר יהיה ארוך יותר ככה פחות נשים יפגעו על ידו.
לדברי הסניגור, הנאשם "מרכין את ראשו בפני בית המשפט ומבקש סליחה ומחילה בראש ובראשונה מהמתלוננת. הנאשם מתבייש בעצמו, יודע שמעשיו היו רעים ונוראים וכי הוא גרם למתלוננת טראומה שתלווה אותה שנים רבות. הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מבין שהוא סובל מבעיה קשה שגורמת לו לפגוע שוב ושוב, והוא מבקש לעבור את הטיפול האינטנסיבי החזק ביותר שניתן להציע לו".
הרכב השופטים ציין בגזר הדין כי בענישה שתוטל על הנאשם, בנוסף לשיקולים דלעיל, יש גם צורך ממשי להרתיע עבריינים פוטנציאליים לבל יעברו עבירות מסוג העבירות שביצע הנאשם, וכן יש להרתיע את הנאשם עצמו מלבצע בעתיד עבירות מסוג העבירות שביצע. השופטים, בשולי גזר הדין, כתבו דברים שנאמרו בבית המשפט העליון בעניינו של הנאשם, בערעור שהוא הגיש בתיק הקודם שעליו נדון.
"אלימות מינית פוגעת אולי יותר מכל בנפשו של הקורבן ומותירה בה צלקות שלא תימחינה במשך שנים רבות, אם בכלל", כך ציטטו השופטים. "המערער פלש לבתיהן של המתלוננות באישון לילה וכפה עליהן את יצריו חרף תחינותיהן והתנגדותן…בשני המקרים בוצעו המעשים בביתן של המתלוננות, מקום מבטחן, באופן שיש בו כדי לערער את תחושת הביטחון האישי והמרחב הפרטי של הקורבנות".
עוד נכתב: "אין ספק כי מעשיו של המערער והשלכותיהם יהדהדו בחייהן של המתלוננות עוד שנים רבות. במקרים קשים מעין אלה, ראוי ליתן הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה לנוכח חומרת המעשים והנזק בצדם, כאשר נסיבותיו האישיות של הנאשם תיסוגנה על-פי רוב".
________________________________________________________________
