שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ורד שביט-פינקלשטיין, דחתה בקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לבחינת כשרות משפטית של מנוחה לעריכת צוואה לאחר שקיבל שאלות הבהרה מטעם אחד הצדדים בתיק.
למרות דחיית הבקשה, השופטת הורתה למשיבה לשלם הוצאות בסך 1,500 שקלים מאחר שהתנהלותה היתה בניגוד להחלטה שיפוטית והצריכה התדיינות מיותרת.
במסגרת הליך משפטי הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, לבחינת כשירותה המשפטית של מנוחה לעריכת צוואה. המומחה היה צריך לתת לבית המשפט חוות דעת בדבר כשרותה המשפטית של המנוחה לעת עריכת הצוואה והשופטת הורתה לב"כ הצדדים להעביר למומחה את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים שמצויים בידם.
עם זאת, השופטת אסרה למסור למומחה כתבי בי-דין, חוות דעת אחרות או כל מסמך שאינו מסמך רפואי.
לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה לתיק בית המשפט.
לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה, שלחה ב"כ המשיבה למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת, במסגרתן צירפה את תצהירי העדות הראשית מטעמה וכן את צוואות המנוחה, שהוגשו לתיק בית המשפט. המסמכים נמסרו למומחה ע"י המשיבה, מבלי שנתבקשה רשות בית המשפט.
לטענת המבקשת, שאלות ההבהרה והתשובות להן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת.
הצגת גרסת המשיבה בפני המומחה באופן בה הוצגה כשלעצמה פסולה ומביאה ליצירת דעה קדומה ומוטית. במסגרת תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, התייחס המומחה גם לאמור בתצהירים שהוגשו לו, לצורך הבהרת חוות דעתו ומשכך התוצאה מוטה ובעלת דעה קדומה ביחס לחוות דעתו המלאה.
החשיפה לתצהירי התובעת כמוהם כחשיפה לחוות דעת של צד אחד בלבד ודין החשיפה הינו פסילת חוות הדעת.
מנגד, טענה המשיבה כי האיסור בדבר הצגת מסמכים למומחה, שאינם מסמכים רפואיים גולמיים, מתייחס לתקופה שעד לעריכת חוות הדעת, כאשר עד לעריכת חוות הדעת, המשיבה לא העבירה אף מסמך למומחה, מלבד מסמכים רפואיים שהתקבלו על פי צו בית המשפט.
כן, לאחר מתן חוות הדעת זכאי כל צד לעמת את המומחה עם כל מסמך בחקירתו בבית המשפט וכך גם במסגרת שאלות ההבהרה המקדימות את החקירה בבית המשפט.
כאמור, בסיכומו של דבר השופטת לא שוכנעה כי קיימת עילה לפסול את חוות הדעת של המומחה בשל מעשי המשיבה, אולם קיבלה את הבקשה לפסילת המענה לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ המשיבה. עם זאת, מאחר ולא ניתן היתר מפורש למשיבה להגיש מסמכים למומחה הרפואי מבלי שבית המשפט בדק את מהותם ואלו הוגשו ללא רשות השופטת פסלה את התשובות שהוגשו מטעם המומחה במענה לשאלות ב"כ המשיבה.
"בכל הנוגע למינוי מומחה מטעם בית המשפט", נכתב בהחלטה, "יש להבדיל בין שלב הכנת חוות הדעת עצמה במסגרתו המומחה צריך להיות נקי מכל השפעה חיצונית לבין שלב שאלות ההבהרה שאז כבר חוות הדעת מוגמרת ובכפוף לאישור בית המשפט, ניתן להגיש למומחה מסמכים נוספים".
השופטת הוסיפה: "במקרה שלפנינו, חוות הדעת הושלמה והוגשה לבית המשפט, בטרם נחשף המומחה למסמכים נוספים מטעם המשיבה, ועל כן לא נפל כל פגם בחוות הדעת המצדיקה פסילתה ולא ניתן לומר שחוות הדעת עצמה הושפעה מתצהירי המשיבה ו/או מצוואות שהוגשו לעיונו של המומחה. מעבר לכך, עיון בשאלות ההבהרה והתשובות להן מטעם המומחה מלמד כי מדובר בשתי תשובות קצרות וכל שהמומחה אמר הוא שהמסמכים שצורפו לו מטעם המשיבה מחזקים לשיטתו את האמור בחוות דעתו, הא ותו לא".
