שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטין, קיבל את עמדת המדינה ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה נגד רשות המיסים על ידי עמותת צדק פיננסי. במסגרת הבקשה נטען כי על בסיס הנתונים המצויים ברשות המיסים, עליה לבחון מי מציבור השכירים בישראל זכאי להחזר מס ולהשיב לו גם ללא הגשת דוח ייעודי על ידי הנישום, סכום התובענה הוערך כ-3.81 מיליארד שקלים.
עוד בנושא רשות המסים:
בתגובה לבקשה טענה המדינה כי היא אינה חולקת על זכותם של הנישומים, לרבות שכירים, לקבל החזר מס בגין מס שנוכה ביתר. מי שמגיש בקשה להחזר מס כנדרש, והרשות משתכנעת שהוא עומד בתנאים מוחזר לו הסכום שנגבה ביתר. בנוסף, מאחר שהחזר מס הינו הליך פרטני שיכול להיעשות רק לאחר בדיקת נתוניו האישיים של הנישום, הרי שלא ניתן לאשר את ביצוע ההחזר במסגרת הליך ייצוגי, אלא יש לפעול בהתאם להליכים הספציפיים הקבועים בחוק לצורך קבלתו.
בפסק הדין ציין השופט בורנשטין, כי כאשר מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית המוגשת כנגד רשות ציבורית, המופקדת על ביצוע מטרות ציבוריות ומשמשת כנאמן של כספי הציבור, נדרשת הקפדה יתרה על מלאכת האיזון בין האינטרסים השונים, כאשר הוראות חוק תובענות ייצוגיות והתנאים שנקבעו בו מעמידים כלים לעניין זה.
"ממקרא מכלול טיעוני הצדדים עולה כי בנסיבות העניין לא התגלעה מחלוקת בשאלות הנוגעות לעצם החבות במס", פירט השופט בהחלטתו, "או באשר להיתכנות מצב של גביית מס ביתר, והמבקשת אף לא ביקשה לסתור את טענת המשיבה לפיה, מי שמגיש דו"ח… והמשיבה משתכנעת שעומד הוא בתנאים לקבלת החזר – יקבל החזר. המחלוקת ממוקדת אפוא בדרך ההשבה. אלא, וכפי שכבר ציינתי בעבר, תובענה ייצוגית נגד רשות… נועדה למצבים שבהם נגבה מס שלא כדין שהרשות נמנעת להשיבו, ולא למצבים שבהם קיימת לנישום טרוניה באשר לאופן ההשבה".
בהחלטה ציין השופט עוד כי שיטת ניכוי המס במקור, אינה רק שיטה זולה, נוחה ויעילה לגביית המס, אלא אף מונעת "חיכוך" מיותר בין ציבור הנישומים – במקרה זה ציבור השכירים – לבין רשויות המס. ומדובר ב- Trade off: המס שנוכה במקור עשוי שלא לשקף באופן מלא ומדויק את המס "הנכון" שיש לגבות מהנישום, בשל כך שהוא מבוסס על מידע חסר או מוגבל, אם בכוונת מכוון ואם בתום לב. ככל שמדובר בציבור השכירים המס מנוכה על ידי המעסיק על בסיס הכנסת העבודה המשולמת על ידו לעובד, וכן על בסיס הנתונים שמוסר העובד למעסיק בתחילת כל שנת מס על גבי טופס 101.
"שיטה זו", ציין השופט, "אינה בהכרח משקפת באופן מדויק את המס 'הנכון' שעל השכיר לשלם, ולפי הנתונים שנמסרו על ידי המשיבה, שלא נסתרו, בחלק לא מבוטל של המקרים המס מוכה על בסיס מידע חלקי ובכל מקרה – מדובר בנתונים שנדרש לבחון את נכונותם ושלמותם באופן פרטני".
"כך או כך", נכתב עוד בהחלטה, "נראה כי הבקשה דנן חותרת תחת הרציונל העומד ביסוד שיטת ניכוי המס במקור אצל ציבור השכירים. זאת בין אם בכך שהתוצאה הסופית תהא כי לא יהיה מנוס מלבדוק באופן מלא ולשלם את נתוניו של השכיר על מנת להגיע לסכום המס המדויק שהוא נדרש לשלם, בטרם יוחזר לו מס לבקשתו ככל שהוא אכן זכאי להחזר, ובין אם בכל שהיא תביא להפרת האיזון המתואר לעיל, באופן זה שהמס יוחזר בלא שתערך אותה בדיקה מלאה ושלמה".
השופט הוסיף: "המבקשת הוסיפה וטענה כי נישומים נמנעים מלפנות אל רשות המיסים, לא רק בשל נגישות נמוכה וחוסר ידע, אלא גם על בסיס "רגשות שליליים" כלפיה וחוסר אמונה בהליך ההחזר. מכל אזרח שומר חוק, מצופה כי ככל שהוא סבור ששילם מס ביתר יפנה הוא לרשות המיסים ויעמוד על זכויותיו בלא כל חשש ומואר. סבורני כי כעניין של מדיניות שיפוטית נאותה, לא ניתן לקבל תביעה או בקשה לאישור על ביסס הטענה כי נישומים נמנעים מלפנות לרשות ציבורית, ובכלל זאת רשות המיסים, מחשש שיבולע להם או בשל 'רגשות שליליים', וכמובן אף לא בשל החשש כי בדיקת עניינם תגלה כי הסתירו מידע מהרשות".
_______________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטין
