הרכב שופטי בית המשפט המחוזי ת"א, בראשות השופט רענן בן יוסף, גזר 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בגובה 60 אלף שקלים על ישראל חיים, בן 25, שהורשע באינוס ומעשה סדום בילדה בת 13, תושבת השרון. "'הדדיות' – קרובת משפחה של 'הסכמה' היא וכשמדובר בילדה בת 13 לא תישמע מכוח חוק לא הסכמה ולא הדדיות. אין ילדה כה קטנה יכולה כלל לשתף פעולה או להסכים למעשים מסוג זה כלפיה", כתבה השופטים בגזר הדין.
- זירת המשפט – ניסיון לשנות את כללי המשחק
- האם יתוקן האישום נגד ירין שרף?
- למרות עדות ראיה – נאשם במעשה מגונה זוכה
על פי כתב האישום, הנאשם חיים ישראל הכיר את הקטינה באינסטגרם והשניים החלו להתכתב באינסטגרם ובווטסאפ. במהלך ההתכתבויות שאל הנאשם לגילה של הקטינה וזו השיבה לו שהיא בת 13 ושלחה לו תמונה של פניה.
הנאשם והקטינה קבעו להיפגש בגינה ציבורית וסיכמו כי הנאשם יביא איתו בקבוק וודקה. במהלך הפגישה, כך לפי הרשעתו, הנאשם ביצע בקטינה, שהייתה תחת השפעת אלכוהול, מעשה סדום ואף אנס אותה תוך שהוא מצלם את המעשים. עובר אורח שהבחין בהם שרועים על הדשא הזעיק את המשטרה. הנאשם נמלט מהזירה ונתפס בשלב מאוחר יותר. במסגרת ניהול ההליכים הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירת אינוס ומעשי סדום.
המדינה בטיעוניה לעונש עמדה על חומרת מעשי הנאשם בנסיבותיהן. אומנם, כך התובעת, עסקינן באירוע אחד, אך אירוע המחזיק פרטי עבירה אחדים של מעשי אינוס וסדום כמפורט בכתב האישום- המעשה צולם על ידי הנאשם במכשירו הסלולרי ואין לדעת לאן היה מופץ הסרטון לולא נתפס על ידי המשטרה. "המעשה", נטען על ידי המדינה, "בוצע במשך כשלוש שעות והופסק על ידי עובר אורח במקום הנאשם ניצל את פגיעותה של הקטינה על רקע רקעה המשפחתי וגילה הצעיר מאוד. כן הפנתה להפרש הגילאים בין הפוגע לקורבן ולתכנון שברקע ביצוע המעשים".
מנגד, באת כח הנאשם עמדה על כך שמעשה העבירה לא בוצעו בעקבות תכנון של הנאשם. לשיטתה יש לראות במעשים אירוע אחד בלבד. המעשים עצמם, טענה, נעשו בהדדיות וכי פליליותם הינה תוצאה של הוראת הדין בשל גילה של הקטינה. "בנסיבות אלה יש לבכר בענישתו של הנאשם את היסוד הטיפולי שיקומי ולהעדיפו על ההרתעתי – גמולי", כך לשיטת הסנגורית.
בגזר הדין נקבע כי לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להידרש לבחינת הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מהעבירות שביצע הנאשם, בהתאם למדיניות הענישה שהתגבשה בפסיקה בגין ביצוע עבירות מין בקטינים היא מדיניות ענישה מחמירה וכזו המשקפת את סלידתה העמוקה והבלתי מתפרשת של החברה מהפגיעה בקטין ואת רצונה להרתיע עבריינים פוטנציאליים.
"במקרה שלפנינו", כך על פי גזר הדין, "הנאשם והמתלוננת כמפורט בכתב האישום המתוקן היו תחת השפעת אלכוהול מבקבוק הוודקה אותו הביא הנאשם ושניהם שתו ממנו. הננו סבורים שאין לעובדה שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול אף אם גם המתלוננת הייתה תחת השפעה כזאת, משום נסיבה מקלה, הפסיקה קובעת כי השפעת אלכוהול הנעשית במודע ותוך ידיעת תוצאות השפעתה על ההתנהגות אינה מהווה נסיבה לקולא".
השופטים הוסיפו: "ההגנה טענה להפחתת מידת הפגיעה בערכים ובחומרת המעשה ב"הדדיות" של המעשים. איננו מקבלים טיעון זה, ה'הדדיות' – קרובת משפחה של 'הסכמה' היא וכשמדובר בילדה בת 13 לא תישמע מכוח חוק לא הסכמה ולא הדדיות. אין ילדה כה קטנה יכולה כלל לשתף פעולה או להסכים למעשים מסוג זה כלפיה….לאור נסיבות האירוע המפורטות לעיל, מדיניות הענישה הנוהגת כפי שפורטה והערכים המוגנים בהם פגע הנאשם פגיעה קשה, הננו מעמידים את מתחם הענישה במקרה זה, כפי שהציעה התביעה לעונש מאסר בפועל שבין 7-11 שנות מאסר".
____________________________________________
