הסכסוך היצרי והמתוקשר בין שנים מיבואני הרכב הגדולים בישראל הגיע לסופו: ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי קוריאה מוטורס (קמ"י), בבעלות מיכאל לוי, תפצה ב-3 מיליון שקלים את איש העסקים והיבואן, רמי אונגר. השופטת צילה צפת קיבלה את תביעתו של אונגר וקבעה כי קמ"י גזלה סודות מסחריים ובעליה פגעו בפרטיותו. לצד הפיצוי נפסקו לטובת אונגר גם 1.67 מיליון שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. נציין כי השופטת צפת דחתה את התביעה הנגדית שהגישה קמ"י נגד אונגר.
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, צילה צפת קיבלה תביעה אותה הגיש רמי אונגר נגד קוריאה מוטורס ישראל, בגין סכסוך בעניין זיכיון להפצת כלי רכב קיה בארץ וחייבה את קוריאה מוטורס בכ-3 מיליון שקלים בגין גזל של סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות והורתה לקוריאה מוטורס לשלם תשלום הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך 1.67 מיליון שקלים. השופטת צפת דחתה את התביעה שהוגשה נגד רמי אונגר.
מדובר היה בשתי תובענות שעניינן בסכסוך יצרי-עסקי חוצה גבולות בין שני אנשי עסקים אמידים, יבואני רכב, בעניין זיכיון להפצת כלי רכב מתוצרת קיה בישראל, שמעורבים בו גם חקירות סמויות שבוצעו על ידי שני הצדדים אחד כנגד משנהו, בישראל, קוריאה, הודו והונג קונג.
תביעה אחת על סך של 192 מיליון שקלים שהוגשה על ידי קמ"י (קוריאה מוטורס ישראל) וסמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון) אשר בבעלות איש העסקים מיכאל לוי, נגד איש העסקים רמי אונגר, חברת טלקאר אשר בבעלותו, ונגד צ'אנג גון יאנג סוכנו הקוריאני של אונגר וחברת דה וואי אשר בבעלות יאנג.
נטען בתביעה, כי תאגיד כלי הרכב הקוריאני קיה, נטלה מקמ"י את זכויות ההפצה של כלי רכב מתוצרתה, תוך הפרת ההסכמים עם קמ"י והעבירה אותם לטלקאר, עקב שידול, שוחד, קנוניה וקשר מושחת בין אונגר ויאנג לבכירים בקיה.
לצורך הוכחת התביעה, פעלו מיכאל לוי ובנו אחיעד לאיסוף ראיות באמצעות אבירם הלוי בעל חברת מודיעין עסקי, אשר הקליטה תחת סיפור כיסוי את אחד מעובדיו של אונגר ואת יאנג סוכנו של אונגר בקוריאה. בנוסף, במימון וידיעת אחיעד, הפעיל אבירם חברה הודית אשר פרצה למחשבי יאנג בקוריאה, ובאמצעות שרת מרוחק צפו אבירם ואחיעד והעתיקו מסמכים ממחשבו של יאנג.
חלק מהמסמכים שהושגו בפריצה צורפו לכתב התביעה, ואלו עוררו את חשדו של אונגר כי מחשביהם נפרצו. לצורך בירור אירוע הפריצה פעל גם אונגר באמצעות חוקרים פרטיים, ביניהם חוקרים סינים אשר יזמו גם הם, תחת סיפור כיסוי, פגישת עסקים עם אבירם בהונג קונג והקליטו אותו מספר להם על ביצוע חדירה למחשבי יאנג בקוריאה עבור קמ"י אשר בבעלות לוי. בשל אירועי הפריצה הגישו אונגר, יאנג וחברות שבבעלותם, תביעה לפיצוי על סך של 5 מילין שקלים נגד קמ"י, סמל"ת, מיכאל לוי, אחיעד לוי ואבירם הלוי.
כאמור השופטת צפת דחת את תביעת קמ"י מבוססת על שתי טענות עיקריות, האחת, קיה הפרה את הסכם ההפצה אשר נכרת עמו, והשנייה, אונגר ויאנג, גרמו לקיה להפר את ההסכם באמצעות שידול, שוחד, קנוניה וקשר מושחת עם בכירים בקיה על מנת לגזול מלוי את זכויות ההפצה ולהעבירם לאונגר. חלק הארי בתביעת לוי הוקדש לטענות המייחסות לאונגר ויאנג שידול, שוחד וקנוניה עם בכירים בקיה על מנת לגזול מקמי את זכויות ההפצה.
השופטת צפת קבעה, כי התובענה, כפי שהוגשה במקורה חסרה כל תשתית עובדתית וראייתית בעניין זה. רק בשנת 2011 הוחלט על ידי משפחת לוי לשפר התשתית הראייתית בתיק, ולשם כך הוקלט יאנג במהלך פגישת עסקים (כביכול) בקוריאה והושגו מסמכים תוך פריצה למחשבי יאנג. על בסיס זה הוגש כתב תביעה מתוקן בשנת 2013 אשר הרחיב את הטיעון העובדתי ואליו צורפו חלק מסמכים שהושגו בפריצה, אלא שבסופו של יום מסמכים אלו לא סייעו בידי לוי לבסס את טענותיו, לשידול, שוחד וקשר מושחת.
התביעה שמנגד, הוגשה על ידי אונגר ויאנג והחברות שבבעלותם, נגד אבירם, מיכאל לוי ובנו אחיעד והחברות שבבעלותם, לפיצוי בגין נזקי הפריצה למחשבי יאנג, גזל סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות. אבירם הכחיש תחילה את מעשה הפריצה שביצע למחשבי יאנג, אולם כשנודע לו כי בידי אונגר ראיות לביצוע הפריצה על ידיו, באמצעות חברה הודית, הודה במעשה הפריצה בשליחותו ובמימונו של אחיעד. אחיעד לעומת זאת הכחיש את ידיעתו על מעשה הפריצה וטען כי אבירם טפל שקר כשייחס לו ידיעה ושיתוף פעולה. לטענתו סבר כל העת כי המסמכים הושגו כדין.
לגרסת אחיעד, הוא העביר תשלומים לחברה ההודית משך כ 8-10 חודשים מבלי שידע מה היא עושה וכיצד היא משיגה מסמכים. לטענתו סבר שבשנת 2011-2012 החברה ההודית שלחה עובדים מתחזים לפועלי ניקיון כדי שיחפשו בפחים של יאנג מסמכים משנת 2003-2007. כאשר אבירם הודיע לו כי הגיעו 10 אלף קבצים ממחשבו של יאנג וניתן לצפות בהם באמצעות שרת מרוחק, סבר לטענתו כי יאנג זרק את מחשבו לפח והוא נמצא ע"י עובדי החברה ההודית שהתחזו לעובדי ניקיון.
על פי פסק הדין, אחיעד העתיק, מיין, תרגם אלפי מסמכים בקוריאנית, משך כחודשיים, בעזרת Google Translate וסיווג אותם בתיקיות Golden emails , Business plans וכיוצ"ב, הכל אמצעות מחשב חדש שרכש לשם כך, ותוך שהוא עושה זאת מבתי קפה וממקומות ציבוריים על מנת שלא יתחקו אחריו, עד כי גם לא שיתף את באי כוחו ואת אביו בהישג; לאחר סיום עבודת ההעתקה והמיון, אבירם נשלח לקוריאה במימונו של אחיעד עם כל המסמכים הרלוונטיים, רכש שם מדפסת ונייר, הדפיס את המסמכים ושלח אותם משם לבאי כוח משפחת לוי כאילו הגיעו out of the blue, כדי שעורכי הדין יחשבו שנשלחו כנקמה על ידי עובד של יאנג. לגרסת אחיעד כך פעל מטעמי "ביטחון שדה".
השופטת צפת דחתה את גרסת אחיעד שלא הייתה אינה מהימנה עליה וקבעה, כי אבירם ואחיעד ביצעו "היקף עצום של גזל סודות מסחריים" של טלקאר ודה וואי ופגעו בפרטיות של אונגר ויאנג, "שקשה מטבע הדברים להוכיח את נזקם, לאמוד ולעמוד על היקפם המדויק".
תביעת אונגר נגד אבירם לוי, אחיעד לוי (בנו של מיכאל לוי), קמ"י וסמל"ת התקבלה, ואילו התביעה נגד מיכאל לוי נדחתה: "גרסת אחיעד, לפיה לא ידע כי המסמכים הושגו בפריצה…. אינה אמת. הפוך והפוך בתירוצים ובגרסאות של אחיעד ותמצא כי לא רק שאינם מתקבלים על הדעת ואינם הגיוניים, אלא שניתן גם לומר שהם מזלזלים בתבונת השומע… אבירם לא טפל שקר על אחיעד…".
השופטת הוסיפה בפסק הדין: "התנהלותם של אבירם ואחיעד לאורך כל שלבי הליך השגת המסמכים, אופן העתקתם, מיונם ותרגומם, הסבריו וגרסאותיו המופרכים של אחיעד להתנהלות זו, אשר אינם מתקבלים על הדעת, מוכיחים את מעורבותו ושיתוף הפעולה בהשגת המסמכים באמצעות פריצה למחשבי יאנג ודה וואי וזה לא מנע ממנו לעיין בהם, להעתיק אותם, לדאוג שיודפסו ויישלחו לפרקליטיו בתרגיל הדואר מקוריאה ולעשות בהם שימוש בתביעת לוי, שהוגשה על ידי קמ"י וסמל"ת, שהוא פעל בשליחותן".
_____________________________________________
