המודל שלה לחיקוי הוא סבתה שנפטרה והיא שואבת השראה מסימון דה בבואר. היא מקפידה ללמד את בתה שהעובדה שהיא אישה לעולם לא תהווה מכשול עבורה. בראיון לרגל יום האישה היא מספרת איך הצד הנשי לעיתים מקנה לה יתרון באולם הדיונים. בראיון מיוחד לאוביטר היא אומרת בתקווה: "אולי יום אחד כבר לא נצטרך את יום האישה הבינלאומי כי הג'נדר לא יהווה פקטור לבחירות ולהישגים שלנו".
מה החלק האהוב עליך בעבודה?
"החלק האהוב עלי בעבודה הוא המהות שמשרתת את הניסיון שצברתי אם בהשכלה, אם בפעילות חברתית ואם בתפקידים אותם מילאתי כמשפטנית וכעו"ד. וכן, את היכולות והרצון העמוק שלי לסייע לפרטים לקדם צדק לצד מימוש זכויותיהם.
"לכל אדם במדינה מגיעות זכויות סוציאליות רפואיות ואחרות ולצערי ציבור רחב בישראל כלל אינו מודע להן עד הסוף ואם קיימת מודעות עולה קושי לממש אותן בשל הבירוקרטיה, סרבול ההליכים וכיוצ"ב. האינטראקציה שלי עם לקוחותיי, נובעת מכבוד ואהבת אדם, ערך עליון שהולך לפני, הדבר מאפשר לי להעניק סיוע משפטי מדוקדק ולהביא את הפרט למקומות הראויים לו במעלה הדרך.
________________________________________
"אני מאמינה שבכל אישה
קיימות עוצמות בלתי נדלות כי
אחרת הן לא היו מצליחות לג'נגל
בין בית, קריירה, משפחה, ילדים"
_______________________________________
"אני נוהגת כך באופן כללי עם אנשים ולאו דווקא בתחומי העיסוק שלי, אני נותנת את הלב ואת כל הכלים והידע העומדים לרשותי לאורך כל תהליך שאני מנהלת, וזה כלל לא משנה כמה הוא שווה ומיהו האדם העומד לפני. הרגע החשוב באמת בגינו אני יודעת שבחרתי נכון ומעניק לי הדרייב ואת הכוח האמיתי, הוא כשמישהי מצלצלת אלי ביום שישי בבוקר ואומרת לי – 'חנה אני אוהבת אותך – הצלחת לעשות את מה שאחרים לא ואני מוקירה לך תודה גדולה"'. ההערכה זה הרבה, כשזה מגיע לשם אני פוגשת את הסיפוק במלואו ואין שני לזה".
מה ההגדרה שלך לאישה חזקה?
ראשית, 'אישה אינה נולדת אישה – היא נעשית אישה' (סימון דה בבואר). אני לגמרי מסכימה עם האמרה הזו של סימון דה בבואר אני מאמינה שבכל אישה קיימות עוצמות בלתי נדלות כי אחרת הן לא היו מצליחות לג'נגל בין בית, קריירה, משפחה, ילדים ו.., כשהחוזק האמיתי בעיני הוא זה שנמצא בפנים-בנפש פנימה. החיבור לצנטר שלה ביחס לעצמה והיכולת לפעול מתוך עוצמה ושליטה תוך התעלמות מרעשי הרקע".
מיהי המודל לחיקוי שלך?
סבתא שלי, ציפורה אייזנשטרוס ז"ל, היא המודל לחיקוי שלי. סבתא הייתה ניצולת שואה, עלתה לארץ אחרי המלחמה כשהיא נשואה עם תשעה ילדים, שלושה נוספים נפטרו בשואה, האחד היה תינוק בן חודשיים. היא הגיעה ארצה ויחד עם סבי הם גדלו את תשעת הילדים שהמשיכו את השושלת.
"סבתא שהייתה אישה יפת מראה ועברה חיים קשים מנשוא, צמחה מתוך התופת והעוצמות הגדולות שהיו בתוכה אפשרו לה להחזיק משפחה לתפארת, לעבוד ולנהל משק בית למופת ותוך כדי כך לשמוח בחלקה ולשדר רוגע ושלווה שהיו שמורים רק לה. אני הייתי קרובה אליה במיוחד, זכורות לי הרבה שיחות נפש משותפות, היא שמה בצד את כל החוויות הקשות שלה לטובת האהבה והטוב שיש לחיים להציע, היא מבחינתי הייתה ועודנה מושא הערצה ולביאה אמיתית".
האם יש לך יתרון בדיונים בתור אישה?
"אני בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור דילמות מורכבות בזמן אפס תוצאה של תהליכי חברות וניסיון חיים עשיר שאני מביאה עימי לצד יכולת איפוק והכלה. כל אלו מאפשרים לי להתרכז בהליכים ולנהל אותם באופן מקצועי וכזה שיביאו לתוצאה האופטימאלית שתיטיב עם הלקוחות שלי. ראוי לציין עוד כי במסגרת הכשרותיי האקדמאיות למדתי מגדר ושינוי חברתי, לימודים שחשפו אותי לספרים, מחקרים ומאמרים רבים דרכם רכשתי ידע וכלים נוספים לפעול בזירות מגוונות לרבות בזירה החברתית מתוך רצון להעלות לתודעה הציבורית את עובדת אי השוויון המגדרי הגורר אפליה ולסייע בצמצומו.
"מכאן, כפי שהזכרתי בתחילה, ההבנה וההסכמה עם האמירה כי אישה לא נולדת אישה, היא נעשית כזו בתהליכי חברות שעוברים מדור לדור והופכים לנורמה המוכרת והידועה והם גם אלו המקנים לה את אותו חוסן פנימי שמחבר אותה לצנטר ומכאן נערמות העוצמות הבלתי נדלות המובאות גם אל תוך אולם הדיונים וההליכים אותם אני מנהלת".
_______________________________________________
"תמיד דאגתי לומר לבתי שהעובדה שהיא
אישה לעולם לא תהווה מכשול עבורה אם
היא תבחר לפעול מתוך העוצמות
החבויות בתוכה פנימה"
____________________________________________
האם תמליצי לביתך ללמוד משפטים?
"בוודאי! היום היא לומדת קרימינולוגיה ומזרח תיכון, היא בחרה בזה מתוך כוונה וידיעה שמדובר בקריירה המשלבת סביבת עבודה גברית, אז את ההחלטה שלה היא כבר קיבלה ואנחנו כמובן תמכנו. בהמשך אמליץ לה ללמוד את התואר השני במשפטים ואין לדעת מה ילד יום, אולי היא עוד תבחר לעסוק במשפטים ולהמשיך את דרכי?!
"שחף בכורתי, גאוותי, פורצת דרך ו'תקרת זכוכית' הוא סתם מונח עבורה. שחף הייתה שחקנית כדורגל כילדה וכנערה – שמשה שוערת נבחרת ישראל בכדורגל ויחד עם חברותיה יצגו את ישראל בכבוד רב. מגיל צעיר חינכנו אותה שכאדם וכאישה היא שווה בין שווים, תמיד דאגתי לומר לה שהעובדה שהיא אישה לעולם לא תהווה מכשול עבורה אם היא תבחר לפעול מתוך העוצמות החבויות בתוכה פנימה. ואכן היא אף פעם לא חששה ללכת נגד הזרם דבר שבא לידי ביטוי גם בשירותה הצבאי במסגרתו שרתה שלוש שנים כלוחמת וכמפקדת.
"לטענתה, אני מהווה עבורה השראה ואני גאה בכך מאוד גאה שהצלחנו כהורים להשריש בה את התובנה שההצלחה תלויה רק בה ולא בשום דבר אחר. אנחנו תקווה שהיא תגשים את הרצונות והמאוויים שלה במלואם, היום היא לגמרי משדרת את זה בגזרה ובסביבה בה היא נמצאת".
מה החלום שלך?
"החלום שלי לזכות עוד בחיי לחיות במדינה ערכית, מוסרית השואפת לקיים שיווין זכויות מלא דה פקטו, גם אם זה לא יקרה מחר או בעוד שנתיים. אני חולמת ואמשיך לחלום על חברה ששואפת להיות קול ורוח גבית לאלו שקולם לא נשמע – שחסרי הישע לא יהיו שקופים, כמובן שאני מדברת גם על בעלי החיים.
"הייתי רוצה שתפסק הדיפרנציאציה המגדרית בכל תחום בחיים שלנו וכל אדם באשר הוא אדם יתפתח ויתקדם בהתאם לכישוריו ומאווייו. לשם כך אנחנו צריכים להתאחד נשים וגברים כאחד (אני לא מאמינה בהאדרת קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת) ואולי יום אחד כבר לא נצטרך את יום האישה הבינלאומי כי הג'נדר לא יהווה פקטור לבחירות ולהישגים של אף אחד מאיתנו כפרטים".
