שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי גזר 15 חודשי מאסר בפועל על יהודית בלוי, גננת אשר הורשעה בעקבות הודאתה בכתב-אישום ובו חמישה אישומים בהם תקפה קטינים פגועי ראש, משותקי מוח ואוטיסטים. בית המשפט לא קיבל את הסדר הטיעון אליו הגיעה הפרקליטות לפיה בלוי תרצה עבודות שירות בלבד וכתב: "זוהי התנהגות שמחייבת ענישה מחמירה ביותר, המשיבה לה גמול על מעשיה הרעים.. מעשיה האלימים, החמורים של הנאשמת כלפי הקטינים, המוגבלים, חסרי האונים, בעטיפה מעוותת של סיוע לבריאותם מובילים אל המסקנה שזהו מקרה שעליו נכתב: "…הנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם…" (קהלת ד' א')".
על פי כתב האישום, לנאשמת אין כל הכשרה מקצועית או רפואית בטיפול בילדים ולמרות זאת, בין השנים 2012 – 2020 ניהלה בלוי גן בביתה שבו למדו כ – 12 ילדים בגילאים שנתיים עד ארבע, חלקם סבלו מבעיות רפואיות שונות, כגון שיתוק מוחין. במהלך התקופה הנ"ל, הציגה עצמה הנאשמת כמי שפיתחה שיטה שיקומית ייחודית, המכונה על ידה "עיגולי תגליות", אשר מטרתה טיפול בילדים הסובלים מעיכוב התפתחותי ומבעיות שונות, ביניהן שיתוק מוחין, אוטיזם ועוד. בלוי הקימה אתר מרשתת ופעלה בשתי קליניקות פרטיות.
לפני מספר חודשים, הציגו הצדדים בפני בית-המשפט הסדר טיעון, הכולל הסדר טיעון כתוב וחתום, שבמסגרתו הנאשמת תודה, תורשע בכתב-האישום הנ"ל, תופנה אל שירות המבחן לקבלת תסקיר. סוכם, כי המאשימה תבקש שבית-המשפט ישית על הנאשמת 9 חודשי מאסר הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות, יחד עם רכיבי ענישה נוספים, כפי שצוינו והנאשמת תטען לעונש באופן חופשי. בהודעה מאוחרת, הודיעה הפרקליטות, כי פעלה ליידע את הורי נפגעי העבירה ביחס להסדר הטיעון, מלבד אחד מהם, אך לא מסרה מידע מה הייתה עמדתם ביחס להסדר הטיעון.
השופט מזרחי דחה את הסדר הטיעון המקל, אליו הגיעה הפרקליטות עם בלוי וכתב בגזר הדין כי אינו סבור כי יש לאמץ את המתחם אשר לו עתרה המאשימה.
"התכליות המוגנות אחר העבירות אותן ביצעה הנאשמת", כתב השופט מזרחי, "הן השמירה הבסיסית על שלומם, גופם, ביטחונם, חירותם, כבודם, פרטיותם של קטינים ובקביעת המתחם יש להביא לידי ביטוי של ממש הן את הזכויות החשובות שנפגעו, הן את חומרת המעשים ומעבר לכך יש כאן קביעה מה ראוי שיהא המתחם נוכח מעשים עברייניים פוגעניים שכאלה".
השופט הוסיף בגזר הדין: "הנאשמת ביצעה מעשים חמורים ביותר, מזעזעים, מעוררי חלחלה. המעשים בוצעו כלפי חמישה קטינים, מוגבלים, חסרי ישע. אני סבור, כי מעשיה המתוארים בכתב-האישום מחייבים להטיל עליה ענישה מחמירה. ביום בהיר אחד, החליטה הנאשמת, למרות שהיא נעדרת כל אבק של ידע, הכשרה או מקצועיות רפואית בטיפול בילדים, שמעתה והלאה היא תטפל במוגבלות שלהם, בשיטה שאותה היא פיתחה לעצמה, בדרך ניסיונית על גופם של אותם קטינים, שבמסגרתה החדירה לפי הטבעת של חמישה קטינים, עוללים רכים בשנים, את אצבעותיה, מספר רב של פעמים, משך תקופה וזאת תוך הצדקת המעשים בעטיפה של מחשבת עוועים נטולת כל אחיזה, שהנה היא מסייעת להם ומעניקה מזור למצבם הקשה".
בית המשפט גם הורה לבלוי לשלם פיצוי לכל אחד מהילדים בסך 7,500 שקלים. "מכלול השיקולים דלעיל", נכתב בגזר הדין, "מוביל למסקנה ברורה, כי אין לאמץ את הסדר הטיעון, אין להסתפק אף בענישה שהוצעה על ידי-המאשימה בטיעוניה, 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, אלא שהאינטרס הציבורי מחייב להטיל על הנאשמת ענישה לריצוי בדרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה, ורק משום שמדובר בהסדר טיעון, שאותו איני מאמץ, שיש להתחשב בו במעט, בעקרון הצפייה, ההסתמכות וההודאה של הנאשמת, לא אחרוג ממנו לחומרה, כפי שהיה ראוי לעשות אלמלא אותו הסדר טיעון".
השופט מזרחי סיכם: "מעשיה האלימים, החמורים של הנאשמת כלפי הקטינים, המוגבלים, חסרי האונים, בעטיפה מעוותת של סיוע לבריאותם מובילים אל המסקנה שזהו מקרה שעליו נכתב: "…הנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם…" (קהלת ד' א')".
________________________________________________________
