שופטת בית משפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, גזרה 34 חודשי מאסר, על נאשם בן 23, שהורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שדקר ופצע באורח קשה אדם אשר הסתכסך עם אחיו, אף שטען כי לא התכוון לדקור אותו. השופטת גם הורתה לו לפצות את המתלונן ב-18 אלף שקלים.
על פי כתב האישום, אחיו של הנאשם, הגיע לפני כחצי שנה בחצות אל 'יער השלום' הסמוך לשכונת אבו טור בירושלים ופגש שם את המתלונן. בין השניים התגלע ויכוח שבמהלכו התקשר לאחיו ולעוד אנשים ובעקבות אותן שיחות, הגיעו למקום כאשר הנאשם ניגש אל המתלונן ושוחח עמו על נושא הוויכוח ותוך זמן קצר החלו לתקוף את המתלונן ולהכות אותו בפלג גופו העליון ואז הנאשם שלף סכין חיתוך יפנית והחל לדקור את המתלונן בידו, בכתפו ובגבו. למתלונן נגרמו חתך עמוק בידו הימנית ודקירות בכתפו השמאלית. הוא הובהל לבית חולים, הורדם, הונשם ונותח.
הנאשם הודה בעבירות שעבר, אך הכרתו באחריות למעשיו אינה מלאה. לדבריו, הגעתו למקום נועדה ליישב את הסכסוך בדרך של שיחה, לאחר שאחיו, חש מאוים וביקש את עזרתו. לטענתו, הסכין שלקח נפלה קודם לכן מאחד האנשים שהיו במקום והוא "התכוון לאיים באמצעותה, אך פגע במתלונן בטעות".
השופטת בר-אשר כתבה בגזר הדין, כי עבירות אלימות הן מהעבירות החמורות, המערערות את הביטחון האישי. "נקבע", כך כתבה, "כי יש להחמיר עם אלו המבקשים ל'פתור בעיות' וליישב סכסוכים בדרכי אלימות תוך שימוש בסכין. מקרים אלו, כך נקבע פעם אחר פעם, מחייבים קביעת ענישה אשר תעביר באופן חד וברור את מסר הסלידה מהתנהלות זו וכי הסכין אינו אמצעי לפתרון בעיות".
"נראה לכאורה", נכתב עוד בגזר הדין, "כי אמנם לעבירה לא קדם תכנון, אך הנאשם היה זה שהסלים אירוע שהחל בדחיפות, בכך ששלף סכין ודקר את המתלונן מספר פעמים, בעוד מעורבותו באירוע הייתה בקשר לסכסוך שלא נגע לו. שנית, הסיבה שהביאה את הנאשם לעבור את העבירה, הייתה לכאורה, רצונו לסייע לאחיו לפתור בעיה שאליה נקלע. עם זאת, על-פי העובדות, לא נמצאה הצדקה ל'פתרון' בדרך אלימה שכללה דקירת המתלונן מספר פעמים באמצעות סכין. שלישית, הנזק שנגרם חמור מאד, גם אם לא בלתי הפיך, ואף מדובר בנזק שהיה צפוי ממעשה הדקירה".
