נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס, דוד רוזן, מצא שלא נכון להתערב בנושא הנוגע לליבת שיקול הדעת המשפטי של הפרקליטות, זאת לאחר שעורך דין התלונן בנציבות, על כך שבעת שעשה תפקידו כסניגור, נכלא ועוכב על ידי קצין משטרה בתחנת המשטרה. הפרקליטות טענה בתגובה כי הנושא נדון בבית המשפט ואופן ניהול המשפט קשור לליבת שיקול דעתה.
המדובר, בעורך דין ששימש כתורן מטעם הסנגוריה הציבורית, הגיע בשעת ערב מאוחרת לתחנת משטרת אילת לצורך מתן ייעוץ לחשוד. לאחר הייעוץ תכנן העורך דין, להגיש בקשת שחרור לבית משפט השלום בעיר, שאליה היה עליו לצרף את תגובת המשטרה. אולם קצין בתחנה סירב לתת לו תגובה, ובין השניים התפתח עימות מילולי. בהמשך, שהעורך דין פנה לצאת מהתחנה, הלך אחריו הקצין והחל לצלם את עורך הדין שכינה את הקצין "חוצפן" ו"בריון", ובשלב זה החליט הקצין לעכב אותו בחשד להעלבת עובד ציבור. עורך הדין עוכב בתחנה במשך 27 דקות. לאחר שהתברר כי אין ברשותו תעודה מזהה, מסר הסנגור את פרטיו ושוחרר מבלי להיחקר.
בהחלטתו כתב הנציב רוזן: "הנה נא, סנגור העושה בתפקידו המקצועי בשליחות לקוחו השוהה במעצר, על פי מצוות בית המשפט, מעוכב על ידי קצין משטרה במתחם תחנת המשטרה, כאשר זהותו ידועה והכל שלא בנסיבות לחץ או חירום בגין אלימות או חשש לסכנה כלשהיא מצד המעוכב. עיכובו של כל אדם, יש בו כדי לפגוע בחופש התנועה, בזכותו החוקתית לחירות, ובמשתמע, בכבודו של המעוכב. הדברים מקבלים יתר עוצמה, כאמור, משמדובר בעורך דין העושה בתפקידו המקצועי לשמירת זכויות לקוחו הנמצא במעצר".
הנציב רוזן גם התייחס ל"היעלמות" הסרטונים שצורפו לתיק החקירה, במחובר להיות היומנאי, עד נוכח, בשליטת המדינה, שעדותו יכלה לשפוך אור על האירוע מתחילתו ועד סופו, הינם נתונים שראוי היה לשקול.
אולם, נוכח התייחסותו הסדורה של פרקליט המחוז, מצא הנציב, רוזן, שלא נכון להתערב בנושא הנוגע לליבת שיקול הדעת המשפטי של הפרקליטות ובהתאם לסמכותו בחוק, המליץ הנציב לפני מ"מ פרקליט המדינה לבחון הנושא בכללותו ולשקול עיגון הנחיה לדפוס התנהלותו של מייצג המדינה הנקלע, כאמור, לתוך כף הקלע.
"מוסכם על הכל", כתב השופט בדימוס רוזן, "כי על הפרקליטות לוודא ולהקפיד על קיום חובת הנאמנות שהינה חבה לגוף הציבורי אותו היא מייצגת. יחד עם זאת, הפרקליטות אינה כמו מייצג אחר בערכאות. על הפרקליטות, מתוקף כוחה כבאת כוח היועץ המשפטי לממשלה ומייצגת רשויות המדינה, מוטלת החובה לבחון האירוע המשפטי הבא לפניה אף 'במבט על', תוך ראייה כוללת, כשהיא גוזרת על עצמה סייגים ומידתיות בניהול המשפט".
הנציב רוזן הוסיף: "הפרקליטות, כמי שמופקדת כנאמן הציבור על ייצוג המדינה בערכאות, מחויבת, כל העת, להקפיד על שמירת אינטרס הציבור בקיום שלטון החוק במדינה. שומה על הפרקליטות לפעול בשקיפות, הגינות מירבית וביעילות, תוך חתירה מתמדת לגילוי האמת כולה בשלמותה. על בסיס מסד רעיוני זה, ראוי לפרקליט המייצג בערכאות לגזור על עצמו תוספת חומרה, סייג, שלא בהכרח חל על מייצג אחר בבית המשפט. הגם שפרקליט עושה בתפקידו בבית המשפט במסגרת סדרי הדין, הינו נדרש, בד בבד, לראייה רחבה יותר של העובדות והטיעונים המשפטיים מתוך מחויבות ערכית לחתירה לגילוי האמת, כאמור, כנאמן הציבור השומר על אינטרס הציבור ושלטון החוק".
