שופטת בית משפט השלום בחדרה, הדסה אסיף, דחתה תביעה של יצרנית מזרנים נגד חברת הובלות, לאחר שטענתה חברת ההובלות שעבדה מולה הפרה את הסכם ביניהן שוב ושוב. השופטת גם חייבה את התובעת ב-35 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד.
על פי התביעה, לאחר חתימת הסכם לפני מספר שנים עם חברת ההובלות, הפרו הנתבעים את ההסכם פעמים רבות, בכך שלא העסיקו כוח אדם מיומן, עובדיהם לא היו לבושים במדי התובעת, ולא היו מגולחים ומסודרים. עוד נטען כי העובדים עשו במשאיות שימוש גם להובלות של מוצרים שאינם של התובעת, לא דאגו לאריזה תקינה של המוצרים, לא פינו את שאריות האריזות, לא נתנו ללקוחות הדרכה מספקת וגבו מהלקוחות סכומים מעבר למה שהיה עליהם לגבות.
לטענת התובעת, בסופו של דבר, ובשל הנזק שגרמו אותן הפרות, היא הודיעה לנתבעים כי תופסק ההתקשרות עימם. בתביעתה היא מבקשת לכן סעד הצהרתי, לפיו הפסקת ההתקשרות עם הנתבעים נעשתה כדין. בנוסף, לטענתה, באותה עת נותרו בידי הנתבעים שקים דחויים, שנמסרו לידיהם כמקדמה עבור חודשים שלאחר תום ההתקשרות, ולכן על הנתבעים להשיב את השיקים האלה לידיה. לטענת התובעת, עד שהוגשה התביעה נפרעו כבר חלק מאותם שקים, ויש לחייב לכן את הנתבעים להשיב לה את סכומי אותם שקים.
מנגד חברת ההובלות, הכחישה את כל טענות התובעת. לטענתם, התובעת הפסיקה את ההתקשרות עימם שלא כדין, וגרמה להם בשכך לנזקים רבים. לטענתם, בעוד שההסכם הראשון אפשר לכל אחד מהצדדים להפסיק את ההתקשרות בהודעה של 60 יום מראש, ההסכם החדש היה לתקופה קצובה, ועד לשנת 2022.
לטענתם, התובעת הפסיקה את ההתקשרות מטעמים שאינם קשורים כלל לשרות שקיבלה מהם, וכל התביעה לא נועדה אלא ל"להקדים תרופה למכה", שכן התובעת ידעה היטב שבכוונתם לתבוע ממנה פיצוי על הפסקת ההתקשרות. לטענת הנתבעים, השקים הדחויים שנותרו בידיה, ואשר מועדי פירעונם מאוחרים להפסקת ההתקשרות, לא נמסרו כמקדמה, אלא כתשלום דחוי עבור עבודות שכבר בוצעו, ולכן יש לדחות את טענות התובעת בנוגע לאותם שקים. עוד טענו הנתבעים כי טענות התובעת באשר לנזקים ופגיעה במוניטין לא הוכחו, ונותרו בגדר טענות בעלמא, ולכן יש לדחותן.
השופטת אסיף, דחתה את התביעה ואף חייבה את התובעת בהוצאות. "גם לו הייתה התובעת מוכיחה ירידה כלשהיא בהכנסות, דבר שלא עלה בידה לעשות, היא לא הוכיחה שהנתבעים או מי מהם אחראים לאותה ירידה", נכתב בפסק הדין. "התובעת צירפה אמנם לתצהירה מסמכים, שלטענתה מצביעים על תלונות של לקוחות על שירותים שנתנו עובדי הנתבעים, אך אלה אינם מועילים לה כלל. עורכי המסמכים האלה, שבחלקם הם עובדים של התובעת, שתיעדו, לכאורה, פניות של לקוחות, לא הובאו להעיד, וגם לא הובאו הלקוחות עצמם. יוצא, שתוכן אותם מסמכים כלל לא הוכח".
________________________________________________
